יום שבת, 9 בינואר 2021

מדור חדש בפרפרים - מדור השרביט החם

 להידוק הקהילתיות של הבלוגרים החברים "בפרפרים", הבלוגרית אמפי הציעה והתנדבה לנהל מדור חדש בשם "השרביט החם".


כל בלוגר/ית יודעים זמנים שאין חשק לכתוב. לעיתים זה נובע מההרגשה שאין על מה לכתוב. במדור יתפרסמו מעת לעת הצעות כהשראה לכתיבה ב"נושא חם" שכולם מדברים עליו. הינכם מוזמנים להגיב בכתיבת פוסט בנושא ולהעלות קישור אליו במדור.  כמובן ניתן גם להציע נושאים.

איך זה עובד? פשוט ומהיר וההנחיות בקישור כאן.

באיחולי שיתוף פעולה והצלחה למדור.

אמפי וקנקן


יום שני, 4 בינואר 2021

פוסט סיכום שנת 2020

נראה שהכול כותבים סיכומי שנה בבלוגיהם. ואף על פי התובנות על המשמעות המוגבלת שיש לחברי הקהילה הרשומים אל רשומות המערכת בעת האחרונה, הרי אני מביא לפניכם סיכום כזה, המבוסס על פרשנותי לעובדות הקשורות לפעילות האתר וההתייחסות אליו בשנת 2020. לא אביא כאן עקומות סטטיסטיקה, אבל יהיו כאן תובנות כאלו או אחרות. המבוססות הן על הסטטיסטיקה והן על תגובות שהגיעו אלי במשך השנה. 

הסקר שתוכנן כדי ללמוד לגבי הנחוץ והמיותר להמשך דרכו של אתר פרפרים לא יצא לדרך. כי כמו רבים מהשירותים החינמיים לאחרונה, גם משירות השאלונים וניתוחם (על ידי SURVEY MONKEY ,שהשתמשתי בו בעבר), נשלח מייל המודיע על התחלת גבייה (סכום אסטרונומי) עבור המשך קבלת שירות סקרים מלא. 
לכן לצורך סיכום אסתפק הפעם בסטטיסטיקה של האתר ועל תגובות המגיבים במשך השנה באתר, על פינות ושירותים מיותרים כאן לדעתם - תגובות בלשון מרומזת אך ברורה או תגובות ישירות של ממש (שהן נכתבות בד"כ במעטה אנונימיות).

נראה שקצב הכתיבה הממוצע של הבלוגרים החברים השתנה והושפע בשנה החולפת בהתאמה לסגרים. בסגר הראשון קצב הפרסום של הבלוגרים עלה פי 4-5. כעת מצער לראות שכאחד מכל חמישה מהבלוגים החברים נכנסו למדור הבלוגים בתרדמה - של 3 חודשים ויותר. ואף על פי כן מספר הכניסות הממוצע לאתר פרפרים נשאר קבוע כל השנה.

אין ספק שהשינוי המשמעותי שנעשה כאן השנה הוא ביטול פרסום עדכוני הבלוגים העמיתים. מאמץ שיווקי רב הושקע (לצערי ללא עזרה של החברים) כדי להביא את בשורת קיומו של אתר פרפרים לידיעת בעליהם של כ- 300 בלוגרים מוכרים, פחות או יותר, המנהלים את בלוגיהם כזאבים בודדים כמועדון קריאה מוגבל וסגור. בפנייה אליהם כ-40 הצטרפו כחברים לקהילת פרפרים. השאר, בחלקם לא הגיבו (חלקם אמנם פרסמו בבלוגם את הפנייה להצטרפות, שהייתה זקוקה לאישורם, אך בחרו להתעלם). היו גם מעט שהשיבו בבנימוס על חוסר עניין, או שייכנסו לאתר כדי להתרשם... (כנראה לא התרשמו עד עצם היום הזה) והיו גם כאלה ש"לא הבינו" מהו אתר פרפרים (למרות שכל המהות של האתר מפורטת בדף פרפרים, בכניסה לקישור שצורף לפנייה אליהם). אז אלה קיבלו תשובה ורובם המשיכו שלא להבין או שלא להשתכנע, או שרצו להבין "מה יצא להם מזה", או הגיבו בהתפתלויות מילוליות כאלה או אחרות. האם היה קשה להם לקבל שההצטרפות היא לגמרי בחינם ולמענם (ושלא עושים טובה לאף אחד מלבד לעצמם), או שלא אטרקטיבי להצטרף לקהילה שבה לא נדרשת "ועדת קבלה" למובחרים בלבד? להם הפתרונים. 
אך הגדילו בלוגרים שהגיבו בתגובות "מקוריות": כמו בלוגרית שמפריע לה "גודש הצבעים" באתר. בלוגר אחר הגיב "שאינו מכניס את הבלוג לכלובים". בלוגרית אחרת איימה בתביעה על ידי עורך הדין שלה על "הפרת זכויות יוצרים" בעדכונים המתפרסמים במדור העמיתים 😃.

כששיעור הכניסה לבלוגים של העמיתים, שהיה בתחילה כ- 11% מכלל הכניסות לאתר פרפרים וירד לפחות מחצי אחוז - נראתה התאמה ברורה עם תפיחת רשימות הקריאה (המוצגות לראווה) בבלוגים של החברים. ומכאן המסקנה ברורה כשמש: "הכושי עשה את שלו - הכושי יכול ללכת". 
אז האם זה נכון גם לגבי הצורך באתר פרפרים בכלל? האם יש צורך בכלל באתר פרפרים לאלה שמטפחים את רשימות הקריאה שלהם ומספר הכניסות שלהם לאתר פרפרים הולך ומתמעט לטובת ביקורים אקראיים, כדי "להתעדכן בהצטרפות בלוגרים חדשים", או רק לאחר שפרסמו פוסט חדש (שגם פתאום נזכרים רק אז לקרוא ולהגיב אצל אחרים 🙃 )? 
אשאיר את חקר הנושא לאנתרופולוגים של הבלוגיה

ועוד משהו לידיעת המבקרים באתר המתנהל בהתנדבות וללא פרסומות וחסויות למיניהן. לאתר כידוע אין ספונסרים, אין פרסומות, ואין הפניות לרכישות, למרות שיש לו הוצאות. 
ההוצאה שנתית (אבטחה, תחזוקה טכנית, שונות) של אתר פרפרים לשנת 2020 הייתה 1,110 ש"ח. זמן ביקור ותחזוקה ממוצע ליום באתר פרפרים הינו כ- 2 שעות. וכמה לדעתכם שווה שעת עבודה שלי? וכמה שווה שעת עבודה של העורך אריק בנדק חביב המתחזק בהתנדבות את אתר פרפרים בפייסבוק (תמורת 73 לייקים בלבד עד כה)? אבל הכל ניתן באהבת חינם.

אז האם הפרה רוצה להניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק?



ועל כך  יש כבר שהגיבו : "מי בכלל ביקש ממך". 
חומר למחשבה בשנה הבאה עלינו לטובה.
קנקן

יום רביעי, 2 בדצמבר 2020

מבאס! ומה אתכם?



מבאס אותי להגיב בתיבת תגובות כזו:







מבאס עוד יותר שלאחר כתיבת תגובה מושקעת והטרחה המיותרת שבמילוי 3 שדות פרטים אישיים - פרסום התגובה ממתין לאישור הבלוגר/ית. ואם בכלל, פרסומה נעשה לאחר זמן ממושך (לאחר שכבר נכתב פוסט חדש)... ואני כבר לא מדבר על כשאין התייחסות בכלל לתוכן התגובה, או שסגנון התשובה מבטיח שזו תהייה בהחלט התגובה האחרונה בבלוג הזה.

מבאס שאלה שצריכים לקרוא את זה (כמו את יתר רשומות "דבר המערכת" המתפרסמים כאן) אינם קוראים... ואלה שאולי קוראים, אינם מפנימים הצעות ואזהרות. מבאס עוד יותר כשהאחרונים פונים בעניין בבקשת help , כש"הבעיה" פתאום תוקפת אותם. מרתיח שכשעונים להם במייל עם פתרון ואינם בכלל מתייחסים לזה, כל שכן אפילו לא מילת תודה.

מבאס שהסטטיסטיקה (גוגל אנליטיקס הרי אינו משקר) מאששת את מה שנאמר כאן.

ואיך אתם עם זה?

קנקן

יום שני, 23 בנובמבר 2020

מנחם בגין והשוואת ישראלים ל"נאצים"

 פוסט שלא מהמניין כתגובה ל"מלחמת אחים" המתפתחת לנגד עינינו. ולמען הצדק ההיסטורי, צפו מי השווה את "המערך" (מפלגת העבודה) ואת בני הקיבוצים ל-נאצים. "בני הקיבוצים שעולים בהמוניהם באוטובוסים", (מזכיר לכם משהו)? היה זה לא פחות ולא יותר מאשר המנהיג הנערץ של הליכוד מנחם בגין. לו היה מותר לעשות השוואה דמגוגית מזעזעת כזו בנאום ציבורי בפני ההמונים המריעים:


רק תזכורת לאלה שיש להם זיכרון סלקטיבי. לנתניהו היה ממי ללמוד כיצד להסית לשסע ולפלג עם. על שנאת חינם חרב בית שני... 
כדאי שנתעורר ונתעשת. אם לא הוא והכנופיה המקיפה והסוגדת לו, לפחות אנחנו העם. כי גם מילים הורגות!