יום חמישי, 26 במאי 2022

האם ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ציבורית שיתופית אמיתית? ובכן יש אלטרנטיבה!

 עקב הדחיה של הבלוגיה ההיברידית "פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" להכלל כערך אנציקלופדי בוויקיפדיה, פורסם כאן בעבר דבר המערכת: "על אפליות ויקיפדיה". כן, עורך אחד (!) בלבד החליט שהבלוגיה ההיברידית פרפרים אינה ראויה לערך ויקיפדיה. אז נמענו משיימינג באיזכור שם העורך. אך בחיפוש "פרפרים  הבלוגוספרה" בגוגל כיום - עולה לעיניי כול הדחיה בנימה מאיימת שלא להגיש שוב לדיון, על ידי עורך החתום בשם "בראיין". וכשזה נותר גלוי לעיניי הציבור בגוגל, הדבר משחרר אותנו כמובן מאשמת חשיפה כאן כעת:

(ההתייחסות של העורך לתגובתי לא הייתה, גם לא פורסמה) 



אבל באותו חיפוש גוגל של "פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" - עלה ערך שפורסם לאחרונה באנציקלופדיית ויקי אלטרנטיבית בשם "EverrybodyWiki". כשמה כן היא - אנציקלופדיה ויקי פתוחה אמיתית - לעריכה על ידי כולם ולא על פי "פוליטיקה בריונית" של עורכ/ים יישק פרסום או אי-פרסום של ערכים חדשים. 

לקישור
 באלטרנטיבה הזו לוויקיפדיה, העריכה פתוחה לכלל הציבור ולא נתונה להתנהלות כוחנית ולצנזורה על ידי גוף דמוי כת של "עורכי על". בעניין דרך ההתנהלות של העורכים של ויקיפדיה, ראו  מאמר ב"כלכליסט" ואת הביקורת הקשה והמפורטת כאן.

הקונספציה של "אנציקלופדיה של כולם למען כולם" מתכנסת כמו "כפפה ליד" עם הקונספציה של "קהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" והאתר החופשי והלא מצונזר שלה. כמו אצלנו, אין סלקציה של קבלת כותבים או של תכנים על ידי עורכ/י על.

אינני יודע מי העלה את הערך "פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" לוויקי האלטרנטיבי של כולם. אין מדובר בדבר המובן מאליו. מישהו חשב שפרוייקט "קהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" ראוי להערכה והכרה ולערך אנציקלופדי ציבורי. ולאחראי/ת לכתיבת הערך ופרסומו - נתונה מלוא הערכתנו ותודתנו.

ולמרות הקשיים לאורך כל הדרך, גם זלזול (אליטיסטי פה ושם) בחשיבות הקיימות של הפרויקט עצמו (על ידי אי אלו או אחרים) - תחי ותשגשג קהילתנו החופשית והשיוויונית, של כולם למען כולם!

יום רביעי, 18 במאי 2022

פייסבוק - חתונה קתולית?

 בשנת 2012 הבלוג הקבוצתי המעולה "תמונה יומית" בישראבלוג נסגר והמשיך להתנהל בפלטפורמה קבוצתית בפייסבוק. בעקבות פתחתי לראשונה חשבון אישי בפייסבוק. לא העלתי אז בדעתי שמדובר בחתונה קתולית עם פייסבוק. 

הנסיבות אינן חשובות, אך בשורה התחתונה, כאשר כשנה לאחר מכן הגעתי למסקנה שאינני מעוניין בו עוד והפעלתי את האופציה "מחיקת חשבון" - תגובת הבוט של פייסבוק הייתה "החשבון יסגר בעוד שבועיים". לפני כשלוש שנים גיליתי להפתעתי שהחשבון עדיין קיים. ביקשתי שוב מחיקת חשבון והבוט של פייסבוק שוב הגיב "החשבון יסגר בעוד שבועיים". 

שכחתי ממנו, שכחתי גם את הסיסמה. הרי לשם מה לזכור סיסמה של חשבון מחוק? ובכן, אני מקבל מייל מפייסבוק שחשבון הפייסבוק שלי הוגדר "כחשבון אפור" ולכן הוא יושבת ב-12 למאי 2022. ברוך שפטרנו! הרי הוא אמור היה להימחק לפני כ-10 שנים (לאחר שתי בקשות לסגירת חשבון). 

בהתרעת ההשבתה מפייסבוק מוצגת האפשרות הנדיבה לפתוח חשבון חדש ולהעביר אליו את התכנים "מהחשבון האפור", עד ל-12 למאי 2022. ופייסבוק מסבירים מה זה חשבון אפור: "חשבונות אפורים שימשו בעבר לניהול דפים ולהפעלת מודעות. אין להם את אותה גישה לתכונות אבטחה כמו שיש לחשבונות פייסבוק רגילים". 

הבנתם? אני לא. מדובר בחשבון אישי שלא שימש לשום ניהול דפים או מודעות. מעניין איזה שימוש נעשה בחשבון זה ללא ידיעתי. לאחר 10 שנים ללא שימוש כבר לא זכרתי את הסיסמה כדי לבדוק מה נעשה שם ואלו מודעות נשלחו משם בשמי בהעדרי. 

חשבתי שראוי לשתף את קהילת פרפרים שפתיחת חשבון בפייסבוק כמוהו כחתונה קתולית. גילוי נאות, אין מדובר בחשבון הפייסבוק שנפתח ומשמש את קהילת וקבוצת פרפרים בפייסבוק. בהזדמנות זו, החברים (שעדיין לא עשו זאת) מוזמנים להצטרף לקהילת פרפרים (קהילה פתוחה) ולקבוצת פרפרים (קבוצה סגורה לבלוגרים).

מהומה רבה עוררה לאחרונה הרכישה של טוויטר על ידי אילון מאסק וההכרזה שהוא יבטל את הצנזורה של טוויטר על חשבונות בעייתיים כמו זה של דונאלד טראמפ. זמן קצר לאחר מכן אילון מאסק עורר מהומה נוספת באיום לביטול עסקת הרכישה הזו, לאחר שגילה שהוא עומד בעצם לשלם 44 מיליארד דולר על רכישת פלטפורמה של 20% חשבונות מזוייפים או ספאם לפחות.

חומר למחשבה למשתמשים ולמכורים, לגבי מידת היציבות ועתידן של פלטפורמות הרשתות החברתיות.


יום שלישי, 10 במאי 2022

על רשימות קריאה - עוד רשומה על אנתרופולוגיה של בלוגיה

אם בבלוג שלך בפלטפורמה העצמאית (וורדפרס ובלוגספוט) מוצגת לראווה "רשימת קריאה" (דהיינו, "הבלוגים האהובים" עם קישור אליהם), מה זה בעצם אומר?

היות ובכל מפלטפורמות הכתיבה לעיל קיימת אופצית בחירה בין רשימת קריאה גלויה לבין רשימת קריאה שאינה גלויה לקוראי הבלוג - אם בבלוג שלך רשימת הקריאה גלויה, אפשר ללמוד בסבירות גבוהה מאוד על מספר דברים:

ראשית, שתחילת הכתיבה הבלוגוספרית שלך הייתה בפלטפורמה קהילתית, כמו ישראבלוג או תפוז למשל. באלה היה מאוד אופנתי להציג לראווה מי הם הבלוגים הנקראים שלך. (גילוי נאות, אף פעם לא הצגתי את הרשימה שלי גם כשכתבתי בכאלה).

ושנית, אם נבדוק את רשימות הקריאה של הבלוגים "האהובים שלך", נראה בביטחון מדהים שהבלוג שלך מופיע באורח פלא גם ברשימת "הנקראים האהובים" שלהם. סביר מאוד להניח שהם  גם מגיבים "נאמנים" - זה בבלוג של משנהו? "נאמנים"? טוב זה אינו תמיד מדוייק. משום שלא מעטים מהם נזכרים לקרוא ולהגיב אצלך רק כאשר הם מפרסמים פוסט משלהם 😃.

ניתן לראות גם עוד תופעות מצחיקות ואולי עצובות: 

האחת, האם קיימת סיבה לכך שרשימת הקריאה מכילה בלוגים פרה-היסטוריים?  כמו בלוגים שהפרסום האחרון שלהם היה בשנת 2012 למשל. או גרוע מכך - שההפניה מובילה לבלוג שכבר אינו קיים. או בלוג "ענתיקה" מישראבלוג ושהקישור אליו מוביל בכלל לדף הראשי של "רשת 13" 😃.

והשניה אפילו מזיקה לבלוג שלכם: כי היא מאיטה את מהירות הטעינה של הבלוג על ידי הדפדפנים. ככל שרשימות הקריאה ארוכות יותר וככל שיותר מהן אינן מובילות לשום מקום - כך זמן הטעינה של הבלוג שלכם יהיה ארוך.  כמה ארוך? ארוך מדי עד לכדי כך שהרבה קוראים פוטנציאליים יתייאשו ויעברו לקישור אחר שאיננו הבלוג שלכם. 

בהזדמנות זו לידיעה: חלק מהבלוגים שלכם (כולל אלו ששילמו על עיצוב חדש ועל דומיין פרטי) - נטענים לאחר "נצח" במונחים אינטרנטיים, והתמונות שבהם לאחר "נצח נצחים". ואז לקוראים אין סבלנות לחכות וידלגו לבלוג אחר ולכן בוודאי שלא יראו גם את הפרסומות שבעלי הבלוג מצפים לקבל מהן הכנסות כספיות אישיות 😃.

ואגלה לכם עוד סוד: מעגל מערכת האבטחה של אתר פרפרים מזהה בבלוגים תמימים אחדים גם קודים זדוניים/מזיקים. לצערכם מערכת ההגנה שלכם כנראה אינה מזהה אותם במחשבים ובטלפונים שלכם. ולא מדובר בסתם "עוגיות" אלא ברוגלות ובנוזקות ממש!!! על המשמעות הקטסטרופלית של זה לגבי הפרטיות וזליגת המידע שבמחשבים והטלפונים שלכם, אולי בפעם אחרת. מדוע אולי? כי מניסיוני נראה שלרבים, רבים מדי זה איננו מעניין (למרות שפניתי אליהם במייל בעניין). לגביהם כנראה עובדות נעלמות אם מתעלמים מהן. מקסימום קונים מחשב או טלפון חדש כל שנה שנתיים, כי הקודמים הופכים להיות גמלוניים עד לכדי אימה. אך האם אינכם מעבירים את הזדונות גם אל החדשים באותה דרך שרכשתם את הקודמים, או מהקודמים עצמם? חומר למחשבה. 

ונחזור לעניין רשימות הקריאה הגלויות (כי כאמור קיימת האופציה לרשימות קריאה שאינן מוצגות לראווה). נניח שהרשימה הגלויה קיימת למטרות המלצות קריאה של בלוגרים אל בלוגים הקרובים לליבם, אז מה זה אומר אם בלוגך שהיה ברשימת קריאה כזו של מאן דהוא נמחק ממנה? האם זה משום שבלוגך איבד עניין, או אולי משום שפסקת להגיב שם, או אולי בשל סיבה אנתרופולוגית כזו או אחרת?

בהזדמנות זו יש מקום להזכיר שמדי פעם מצטרפים בלוגרים חברים חדשים לקהילת "פרפרים" (ראו רשימת המצטרפים החדשים בשול הימני של האתר). האם אתם מאלה שנכנסים לבלוג כזה, להכיר ולברך את השכנים החדשים, או מאלה המטפחים מועדון קריאה סגור של הג'מעה, מסוג יד לוחצת יד?  כאמור אף אחת ואחד אינם כותבים למגירה וזקוקים לאינטראקציה איתכם כדי להמשיך לכתוב ולא להצטרף לרשימת הבלוגים הרדומים.

חומר למחשבה.


יום שלישי, 3 במאי 2022

דבר העורך - ימי הזיכרון

 כמי שמשתייך לדור הראשון שנולד במדינת ישראל הריבונית לאחר הכרזת עצמאותה, שבנה ונלחם למענה - מכאיב שאין יכולים כל אזרחי המדינה להתכנס לפחות בימי הזיכרון שלנו. שאפילו בימים קדושים אלה אין אנו יכולים כעם להמנע מפלגנות ומפוליטיקה משסעת. נראה שלא למדנו כלום מהיסטורית "על שנאת חינם נחרבה ירושלים". אין זו קלישאה, ישעיהו ליבוביץ (אפשר שהוא בעצם ישעיהו ב') ניבא שהחל ממלחמת ששת הימים עם ישראל בארצו יעבור ארבעה שלבים לקראת החורבן: השלב הראשון - אופוריה, השני- משיחיות, השלישי - התבהמות, והרביעי - חורבן בית שלישי. יש שיאמרו שאנחנו כבר צועדים לקראת השלב השני והשלישי. האם חלילה תתאמת הנבואה בשלמותה בגלל הפלגנות וההתבהמות בעמנו?

בימים אלה כולם זועמים ובצדק על דברי שר החוץ הרוסי לברוב, שטוען שהיטלר הוא ממוצא יהודי וכי רבים מהאנטישמים הגדולים הם יהודים. כשאומרים עלינו גויי עולם  דברים כאלה, כולנו מזדעקים געבלט ומכנים אותם בצדק אנטישמים. אבל כשיש לא מעטים בינינו שנגועים בשיכחה היסטורית עד לרמות שונות של הכחשה, הדברים עוברים לסדר היום. כן, יש לא מעט שמתלוננים על כך שכבר קשה להם להכיל את כל "סיפורי השואה" שמציפים אותנו ביום הזיכרון. ויש מביננו אפילו שמפקפקים לגבי נכונות מספר הניספים. אז מדוע שנלין על גויי העולם שמתכחשים לעובדות? לא מעטים הם אלה בעמנו שמציינים שיום הזיכרון לשואה ולגבורה אינו מדבר אליהם ואפילו בזים כלפי הניספים כאל "צאן שהובל לטבח". כאילו משום שהם עצמם אינם מהדור השני והשלישי של שורדי השואה. כאילו משום שבני משפחתם הם לא עברו את הזוועות האלה ונקטלו ברצח? אם נשכח ונסלח על רצח עם, מדוע שהוא לא ישנה פעם נוספת בעתיד? 

לעומתם יש גם  לא מעטים שיום הזיכרון לחללי ישראל אינו מדבר אליהם ואפילו מתעלמים בזדון ממנו, משום שאף אחד מבני משפחותיהם לא נלחם ולא נפל עבור המדינה הריבונית, שבה הם חיים בשלהם מדושני עונג כימים ימימה. 

לא פחות מכאיב שאפילו בנאומי טקסי ימי הזיכרון והעצמאות יש "מנהיגים" שגולשים לפוליטיקה פלגנית ומשסעת ולשם כך אפילו שינו את פרוטוקול הטקס שהיה נהוג במשך 70 שנה, כדי להאדיר את עצמם הם. מכאיב שמשפחות הנופלים ממחנה פוליטי אחד מתרעמים (בלשון המעטה) על השתתפות שרים מהמחנה האחר בטקסי הזיכרון. מכאיב שאין אנו יכולים להתאחד כעם אפילו בימי הזיכרון. עד מתי תימשך חוסר הרגישות והאטימות של האחד כלפי האחר? האם לשוא קברנו את גיבורינו שנפלו למעננו ולמען תקומתנו? האם כנבואת ישעיהו ב' אנחנו כבר על סף "ההתבהמות" שלקראת חורבן בית שלישי? 

תנחומים למשפחות הנופלים. 

יום עצמאות שמח לאלה שיודעים להעריך את עצמאותנו במדינתנו הריבונית.