בחרת לכתוב בלוג בפלאטפורמת וורדפרס החינמית - בחרת לכתוב כדי להקרא. לא? בחרת להעביר את בלוגך לפלטפורמת וורדפרס בתשלום - ודאי לא התכוונת להקרא פחות. נכון? הרשומה הזו מוקדשת לטעויות הנפוצות של הבלוגרים, שאותן אני מכנה בשם "טעויות מדכאות קריאה".
1. הערות לגבי וורדפרס החינמי
לא מעטים הם הבלוגרים בפלטפורמת וורדפרס שבוחרים בתבנית העיצוב הבסיסית והנוראה: טקסט נמרח לרוחב כל מסך הקריאה. ובקריאה במחשב השורות ארוכות מדי והקריאה מעייפת עיניים. ואם הטקסט נכתב עוד ברצף ובשורות ארוכות ללא פסקאות - הרי זה מתכון ברור לזניחה וליציאה מהבלוג ללא קריאה ובוודאי עם סיכויים אנושים להשלמת הקריאה עד לסופה.
ובבחירת תבנית העיצוב הבסיסית - מדוע בעצם בחרת לוותר על הוויג'טים החיוניים בשוליים? בלי תוויות, בלי ארכיון בלוג, בלי אודות הבלוג והכותב/ת, בלי המלצות קריאה, ובלי... ובלי... - כל מה שעושה את בלוגך לידידותי ואטרקטיבי לסביבה.
ואם כבר בחרת בתבנית המאפשרת וויג'טים מועילים כאלה. מדוע קבעת אותם בתחתית הבלוג ולא בשוליים צדדיים (המועדפים !)? מדוע הוויג'טים האלו מופיעים בתחתית רשימה נגללת אינסופית של פוסטים, שנכתבו מזה עידן ועידנים? נראה לך שמישהו טורח בכלל לגלול עד לראשית ההיסטוריה של הבלוג, כדי לראות את האינפורמציה של הוויג'טים שבתחתית? זוהי טעות נוראה! בחרת בוויג'טים של שול תחתון - לפחות הגבל/י את הטקסט בדף לפוסט אחד בלבד - הפוסט האחרון. רוצה להציג מספר פוסטים אחרונים בדף - נצל/י את שוליי הטקסט לוויג'טים של שוליים צדדיים. כי ככה ישימו לב אליהם - הרי זה מה שהייתם מעוניינים. לא? ואם כבר בחרתם להציג וויג'טים של שול תחתון, לפחות הגבילו את מספר הפוסטים (האחרונים בלבד) שבדף הראשי - למקסימום 3 פוסטים בלבד. ואם הפוסטים ארוכים מאוד, כאמור, אפילו כדאי להגביל הצגה של פוסט אחרון בלבד בדף הראשי. לשם כך קיים הכפתור "לפוסט קודם", וויגט רשימת "תוויות", וויגט "ארכיון הבלוג" וכדומה. בחייאת, אל תעצבנו את הקורא עם רשימה נגללת אינסופית של פוסטים ולצפות שיהיה איזה קורא משוגע שיתנדב לגלול ולגלול מטה עד אין קץ. את מספר הפוסטים שיוצגו בדף אפשר לקבוע בקלות בהגדרות של הבלוג. לא צריך לשם כך פרופסורה.
ולידיעה, ניתן לשנות כמעט כל תבנית עיצוב באחרת, בכל עת. ליתר ביטחון, כדאי לגבות את הבלוג לפני כל שינוי. כך שאם במקרה חלה תקלה, אפשר תמיד לשחזר למה שהיה במקור. כן, אני יודע - אתם מאלה שאף פעם לא מגבים. "כי יהיה בסדר", עד שבלוגכם חלילה יעלם מתישהו לעד... 😪
2. כמה מילים על בחירת וויג'ט התגובות
לא אחזור כאן פעם נוספת על "הסוציופתיות" של בלוגרים המדכאים כתיבת תגובות לפוסטים שלהם. רק אזכיר שמי שטורחים לכתוב תגובה מושקעת ומקבלים הודעה "התגובה ממתינה לאישור", שמאושרת לאחר חודש או בכלל לא - לעולם לא יכתבו יותר תגובות בבלוגכם. לא רוצים תגובות? אז לשם מה בכלל תיבת התגובות בבלוגכם?
אבל משהו רע קרה לאחרונה במדיניות התגובות של וורדפרס: ניתן להגיב שם מחשבון וורדפרס, או פייסבוק, או טוויטר. אבל האפשרות הקודמת להגיב גם דרך חשבון גוגל (עיגול ה-G האדום) נעלמה משום מה מתישהו לאחרונה. פשוט נמחקה מהיקום. האם זו מדיניות חדשה של וורדפרס להחרים את תגובות הבלוגרים שכותבים בפלטפורמת בלוגספוט ולמנוע מהם להגיב בבלוגים של וורדפרס?
נו טוב, כנראה עוד כמה דברים רעים קורים לאחרונה בוורדפרס. כי יש כבר בלוגרים המתלוננים שהם מתקשים לפרסם פוסטים חדשים (כי הם נעלמים להם לאחר השליחה לפרסום). למשל, ראו כאן. אני חייב גם להודות שאישית לא פעם, נאלצתי לחזור ולכתוב תגובה בפעם שניה (פחות מושקעת ואפילו ויתרתי לא פעם), משום שנעלמה לאחר שנשלחה בפלטפורמת וורדפרס. למרות ששלחתי אותה מחשבון וורדפרס שפתחתי במיוחד רק לצורך תגובות...
3. עברתם מוורדפרס החינמי לדומיין פרטי בתשלום?
אינני יודע מהם השיקולים שלכם, אבל בטוח שאינכם רוצים שיכנסו פחות קוראים לבלוג שלכם. שילמתם כסף למעבר הזה וברגע שתפסיקו לשלם - הבלוג המושקע שלכם יעלם מהמרשתת (כחודש לאחר הפסקת התשלום האתר שלכם יוצע למכירה ואם היורשים שלכם לא ימשיכו לשלם, הבלוג שלכם ימות יחד אתכם).
אבל מאחר ואתם משלמים, לא מעטים מכם אינם מודעים לכך שהבלוג שלכם הפסיק להיות ידידותי ואפילו הפך פגום. הרי לא התכוונתם שכעת לבלוג בתשלום יקח שתי דקות להטען על ידי הדפדפנים. ראו למשל דוגמה כאן. יש לכם סבלנות להמתין? לי ולרבים, פשוט לא! (לעומת זאת, ראו כמה מהר נפתח הבלוג החינמי הקודם שלה https://batyadoron.blogspot.com/, כאן).
ויש בלוגים אחרים בוורדפרס לאחר שעברו לשרת פרטי שבהם: התמונות אינן עולות (או שלוקח הרבה מאוד זמן עד שעולות), או שהבלוג אינו מוצג כראוי במלואו בדפדפנים שבמחשבים, אלא רק בטלפונים או להיפך, או שניתן להגיב רק דרך חשבון פייסבוק. ריבונו של עולם, יש לכם בלוג והתגובות רק דרך חשבון פייסבוק - תגובה בפלטפורמה צוקרברגית של כאן ועכשיו... ופלופ התגובה נעלמת לה במרחבי הזמן האבוד. ומה עם כל אלה שמעוניינים להגיב ואינם מעוניינים לפתוח חשבון "ריגול" של פייסבוק? ומה עם אלה שצריכים להכנס בכל פעם לחשבון הפייסבוק שלהם בכדי שיוכלו להגיב בבלוג שלכם? הרי זהו כל מה שנדרש כדי להקשות על קוראי הבלוג שלכם ואפילו להבריח אותם.
חומר למחשבה!
 |
| "קצת צבע לבלוגוספרה" (מוקדש לפוסט על ידי נכדתי מ' בת השנתיים) |