בפוסטים המומלצים שבהם הבלוגרים מביאים תמונה או תמונות, נבחרת תמונה אחת לפינת המומלצים. לגבי פוסטים טקסטואלים בלבד, בעבר היה צורך לערוך חיפוש גוגל כדי למצוא תמונה מתאימה לנושא הפוסט ולוודא שאין היא מוגבלת בזכויות יוצרים. כיום אני מעלה במלואו את הטקסט של הפוסט הנבחר לבינה וזו מספקת בכמה שניות ציור מתאים. הנה דגימה של הדמיות בינה מלאכותית לכמה פוסטים מומלצים שעלו בשנה האחרונה ומתועדים בגלריית המומלצים שלנו מכל הזמנים:
למעשה שני פוסטים המוצגים כעת באתר בפינת המומלצים גם הם זכו לציורים תוצרת בינה מלאכותית.
ברשומה המסכמת מחקר שערכתי לבחינת יכולת של בינה מלאכותית לנתח את השירה שלי (במדגם סטטיסטי של 200 שירים) והיכולת של הבינה לנתח אותה (ספרותית) ולהמיר אותה בהצלחה גם להדמיה ויזואלית (ציור) - הבינה המלאכותית (Open AI) הפגינה יכולת מרשימה מאוד:
אבל, בכתיבת שירה בעצמה, הבינה הפגינה רמת כתיבה שאינה עולה על כתיבת ילד בכיתה ב'. כתבות נוספות בסדרה מתוכננות להתפרסם בקרוב בבלוג חשיבה חופשית פלוס.
אבל, בכתיבת שירה בעצמה, הבינה הפגינה רמת כתיבה שאינה עולה על כתיבת ילד בכיתה ב'. כתבות נוספות בסדרה מתוכננות להתפרסם בקרוב בבלוג חשיבה חופשית פלוס.
סדרת הטלוויזיה "בזמן שעבדתם" בהגשת דני פלד ודרור גלוברמן מקדישה זמן רב ליכולתיה של הבינה המלאכותית בתחומים שונים. למשל הגירסה החדשה של הבינה המלאכותית (4.3 ChatGTP ) פתרה בחינות בגרות בפיזיקה במתמטיקה בציונים 97 ו- 99 בהתאמה.
גם בתחום כתיבת קודים (אלגוריתמים במחשוב) ההישגים גבוהים למדי ולמעשה הגירסה הנ"ל חצתה במבחן טיורינג (ומבחנים אחרים) את גבול ציון ה- 80% שמפריד בין בינה מלאכותית לבינה אנושית בתחום זה. כלומר, לשיוויון בין אינטלגנציית למידה של הבינה המלאכותית לזו של מוח אנושי.
למעשה בינה מלאכותית כתבה לבקשתי קוד לטבלת מעקב אחר הרווחים/הפסדים השבועית נטו (בקיזוז עמלות ומס) בתיק ההשקעות - המחוברת בזמן אמת לנתוני המסחר בבורסות שבהן מתנהלות ההשקעות שלי.
גם בהחלטות ההשקעה שלי אני נעזר בניתוח ו"יעוץ" של שלוש תוכנות בינה מלאכותית שונות. כנראה לא מעט בזכות סריקות מונחות של בינה מלאכותית, בשנת 2024 ערך תיק ההשקעות העצמאי הבורסאי שלי צמח ב- 31.7%. ואני מתפקע מצחוק איך לפחות שלושה בתי השקעות שונים מפעילים בימים אלה פיתוי אגרסיבי של הציבור באמצעי התקשורת השונים - להשקיע אצלם ב"תשואות ענק" (תשואה שנתית של 9%, 13% ו- 20%, בהתאמה בשנת 2024), כמובן לפני ניכוי עמלות ניהול מכובדות, ללא כל אחריות לתשואה ובפערי ניגודי אינטרסים (שלהם הגוברים על שלכם, כמובן). חומר למחשבה !
במקצועי למדתי להעזר בבינה המלאכותית פרפלקסיטי בסריקת כמויות הפרסומים העצומות בשטח המחקר שבו אני עוסק לקבלת תשובות לשאלות שלי. לא רק שהבינה מרכזת עבורי את כל הפרסומים הרלוונטיים (אמנם בינתיים בפער של שנתיים לאחור), היא גם מסכמת אותם בקצרה ובצורה אינטליגנטית מרשימה בדקות ספורות. אוי ואבוי, כיצד אם כך ניתן יהיה להעריך עבודות אקדמאיות של סטודנטים בעתיד הקרוב? כיצד ניתן יהיה לוודא שהתואר האקדמאי שיוענק להם מבוסס על ידע וחשיבה בתחום לימודים ולא למעשה תואר בשימוש בבינה מלאכותית? נושא זה נמצא כיום במרכז הדיונים במוסדות האקדמאים.
כיום פיתחו בינות מלאכותיות עם חוזקות בכל תחום פונקציונלי זה או אחר, אך לכל אחת מהן גם חולשות בתחומים אחרים. לפיכך המפתחים בתחום הבינה המלאכותית שואפים לפיתוח ה"בינה הכללית" האחת "שתשווה" לזו של מוח האדם. כלומר, כזו שתשיג בכל התחומים ציון שיחצה בכל המבחנים את גבול ציון ה- 80% - הציון שמפריד על פי ההגדרות בין אינטליגנציה בוטית לבין האנושית, ביכולת הלמידה היישומית הרב-תחומית.
באחרונה פיתחו הסינים את הבינה DEEPSEEK שהפילה את שערי כל הבורסות בעולם המערבי ביום אחד, בטענה שהיא השיגה את כל הבינות החזקות הקיימות האחרות ועם פוטנציאל טכנולוגי של ממש להשיג את הבינה האנושית הכללית - ובפיתוח בזמן מגוחך שעלותו הייתה נמוכה לפחות פי-20 מכל הבינות המלאכותיות החזקות האחרות הקיימות בשוק. בהחלט, מציאות טכנולוגית שעשויה לזעזע את השוק העולמי של תעשיית הרובוטיקה והבינה המלאכותית.
בפינת המומלצים, הבלוגר עמי בן בסט בחן את האינטליגנציה של הבינה הסינית DeepSeek והגיע לתובנה "שהדימיון והיצירתיות - נכסים מנטלים שנחשבו כנחלתו הבלעדית של בן האנוש, שוב אינם כאלה. ואנחנו כנראה לא נישאר בעלי הדימיון היחידי בסביבה".
לעומת זאת בפוסט מקביל בפינת המומלצים השבועית הנוכחית, הבלוגר אריק בנדק חביב הציג במערומיה את "טיפשותה" של הבינה המלאכותית הסינית הזו ולכן אולי בעצם עדיין ראוי לכנותה בשם DeepSick 😀.
בסדרת המומלצים, מעניין הפוסט של ד"ר רועי צזנה שבו הוא דן במשמעות שבינות המלאכותיות כבר עוברות לפחות על אחד מ-23 חוקי ה- NO NO שאמורים למנוע פגיעה בבני האדם או בעצמם על ידי בינה מלאכותית - בינות מלאכותיות מסוגלות כבר לשכפל את עצמן עם יכולת לעבור אבולוציה שלילית עצמית ופוטנציאל להשתלט על שרתים וחוות מחשבים.
בתחום החינוך, מעניינות סקירותיו של פרופסור חנן יניב בבלוגו חינוך אחר.
ראוייה לציון גם הבחינה ההשוואתית המקיפה של הבינות המלאכותיות הנפוצות על ידי המידען עמיקם סלנט, בסדרת פוסטים בבלוגים עולם המידע ותמונת הידע המידעני: מכאן ומשם.
בסיכום, הבינה המלאכותית מתפתחת כיום בצעדי ענק. היא כנראה לא תחליף את הצורך בניהול מקצועי גבוה אנושי, אבל כבר כיום הבינה המלאכותית מחליפה ומייתרת בקצה, כוח אדם אנושי לא מבוטל- כמעט בכל תחום. למשל, באתר פרפרים בינה מלאכותית מייתרת כעת זמן כוח אדם אנושי גרפיקאי ועיצובי. למעשה חלק לא מבוטל באתר פרפרים מנוהל ומתוזמן כיום אוטומטית על ידי בינה מלאכותית. אך עדיין האתר תלוי בכם ולא בבוטים בכתיבת פוסטים 🙂