מה יהיה מקומם של חופש הביטוי ושל הזכות לבקר את השלטון? האם יהיה כאן מקום שווה לכל אזרח ואזרחית? מה תהיה משמעותה של אחריות ציבורית, ומה יהיה היחס בין כוחו של השלטון לבין הגבולות שנועדו להגן על כולנו?
גם כאן בפרפרים, שמורת הטבע של הבלוגרים העצמאיים כותבי העברית, השאלות האלה נוגעות בלב העשייה שלנו. היכולת לכתוב בקול אישי, להשמיע דעה שאינה נוחה, לשאול ולהתווכח היא חלק מהחופש שאנחנו מבקשים לקיים במרחב הזה מדי יום.
לקראת הבחירות אני מזמין את חברות וחברי הקהילה לכתוב על מה שחשוב לכם. לשתף בדאגות, בתקוות ובשאלות, וגם להסביר מה הייתם רוצים לראות כאן אחרת. אין צורך שנסכים כדי שנוכל להקשיב. יש צורך שנשמור על כבוד האדם גם כשהמחלוקת עמוקה.
כמו תמיד בפרפרים, יש מקום לביקורת נוקבת. אבל השמצות, ביוש וחשיפת פרטים אישיים של חברי הקהילה יישארו מחוץ לשיח.
ובעיקר, אל תוותרו על ההצבעה. אכזבה ועייפות מובנות היטב, אבל גם כשהן מכבידות, ההכרעה נותרת בידינו. כדאי לבחון את הפער בין ההבטחות למעשים, את הנכונות לשאת באחריות ואת העתיד שכל בחירה מציעה לנו.
הקול האישי שאנחנו מטפחים בכתיבה מקבל ביום הבחירות משמעות נוספת. בואו ניתן לו ביטוי גם בקלפי.
רגע אחד בקלפי, ושנים של חיים בעקבותיו. גם כשאנחנו נשארים בבית, הבחירות מתקיימות ומישהו אחר קובע את התוצאה.
