יום רביעי, 1 באפריל 2020

הסמן העליון של קהילה וירטואלית הגיע לפרפרים

תודה לכל  מי שניסה ופתר את כתבי החידות של הפוסט הקודם. מוזמנים לצפות בפתרונות המלאים בתגובות. הפעם נדון במהות הקהילתיות בבלוגוספרה וגם על תופעות שליליות שאין להן מקום בפרפרים.



מה עושה את אתר פרפרים לאתר קהילתי? לא, אתר בלוגים קהילתי אינו צריך לספק פלטפורמה סגורה לכתיבת בלוגים - בעידן שקהילתיות מובנית קשיחה באה על חשבון הפרטיות, האבטחה ואפילו בהגבלת רמת היצירתיות. 
נכון, אנחנו מודעים לכך שיש שמרנים, או מה שמכונה בימינו "מאותגרי טכנולוגיה", המוכנים לכתוב ב"דירה שכורה" במקום בשלהם ובתנאים שכבר כתבתי עליהם כאן. גם אם זה ממניעים נוסטלגיים רגשיים שהיו יפים לראשית שנות האלפיים. היי, אנחנו שני עשורים מאז. תתקדמו.

אז מה בעצם הופך פלטפורמת כתיבה עצמאית (כמו וורדפרס, בלוגספוט וכדומה)  לקהילתית?
אדם פותח/ת בלוג מושקע (פחות או יותר). בוודאי זוהי כתיבה שלא למגירה ולכן גם שואף/ת לקהל שיקרא (סלחו לי על שאמשיך בלשון זכר המכוונת לשני המגדרים כאחד).
בתחילה, מלבד אולי חבריו הקרובים (אם הואיל או יכול היה לשתף) - סביר שלא רבים ידעו על כך וקהל קוראיו יהיה די מצומצם.

אז כמעט כל הבלוגרים מוסיפים גאדג'ט הרשמה למנויים. ולאחר מכן מתחילים לשלוח לחמם בתגובות לבלוגים שונים, שכותביהם מתאימים להם כקהל פוטנציאלי (ככל המרבה הרי זה משובח) ומציגים לראווה את רשימת הבלוגים הנקראים שלהם ב- Blogroll. קצת מזה, קצת מהמלצה של חברים, וקהל הקוראים הולך ומתרחב (באיזה קצב - זו השאלה). אבל כידוע הקוראים רובם אינם מגיבים, או שעושים זאת במשורה. אז נכון שקיים מונה/סטטיסטיקת הכניסות אל הבלוג. אבל בינינו, לאלו שאינם מחוברים לגוגל אנליטיקס - אין הם יודעים כמה מהן הן רק הקלקות ויציאות וכמה מהן הן באמת קריאות (ואני אומר שאם רבע מהכניסות לבלוגים שלכם הן גם קריאות - הרי שזה בהחלט הישג).

ואז לאחר מאמץ (לעתים רב שנים) צובר בלוגר רשימת מנויים. אולי חושב שכולם קוראים נאמנים שלו. איזה יופי - 800, 1,000, 5,000 ... מנויים. אבל היי, כמה מאלה באמת ממשיכים לקרוא? כמה מהמנויים ברשימה כבר אינם בין החיים? או שמזמן סגרו את חשבון המייל שאליו נשלחים העדכונים? כמה מהמנויים  כבר מתעצבנים מכמות העדכונים שממלאת את תיבת הדואר וכבר מזמן הכניסו את העדכונים האלו להשתקה או לספאם? 
זה כמובן נכון גם לגבי "החברים" בפייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות. כמה מהם באמת קוראים נאמנים של כל הפוסטים (ואפילו עשירית מהם)? ואם למישהו יש מאות ואלפי חברים ועוקבים לכאורה, מדוע מספר הקריאות והמגיבים נמוך בסדר גודל ואפילו בשניים או שלושה ? האם סימון לייק לפוסט בשבריר שניה מבטיח שהמסמן באמת קרא ואהב?
ובכלל, לא מעט קוראים פוטנציאלים - לא יספקו כיום כתובת המייל שלהם בשביל הרשמה לקבלת עדכונים בדואר.

אז בעצם מה שנותר מקהילתיות אמת ברמה הראשונה הוא למעשה התגובות. אבל אם הבלוג שלך נותר חבוי במרשתת, כיצד ירבו הקוראים והמגיבים?
ההתחברות של בלוגים עצמאיים לאתר כמו קהילת פרפרים נותנת בדיוק מענה לשאלה זו - הבלוג העצמאי שלך מקבל במה באתר פרפרים, אשר מקושר לאתר ישירות דרך כתובת הבלוג ולא דרך כתובת המייל (כפי שנעשה למעשה בכל הבלוגיות החברתיות על חשבון הפרטיות של הבלוגרים). עדכוני הפוסטים בזמן אמת בדף הראשי של פרפרים, לא רק מגדילים את החשיפה. הקטע הראשון (והתמונה) בעדכון מזמינים את הקורא להקליק ולהיכנס לקרוא את ההמשך. 


כתב אחד החברים בפרפרים לפני שהצטרף

אבל קיימת רמה גבוהה יותר של קהילתיות. קהילתיות המתבטאת בפוסטים של בלוגרים אשר מהווים השראה לפוסטים של בלוגרים אחרים. מדובר ממש בהפריה הדדית. לשמחתנו אנחנו כבר מתחילים לראות זאת בקהילת פרפרים. הרי אחת למשל:


השראה בלוגוספרית בפרפרים

לצערנו קיימות גם אינטראקציות שליליות מזדנבות של שטנה ושיימינג. אך מכיוון ששיימינג ולהגי טרולים אסורים על פי כללי קהילת פרפרים - בלוגרים או טרולים שעוסקים בכך, מקומם לא אצלנו בקהילת פרפרים. 


מכללי קהילת פרפרים

למשל גונב לאוזננו שבעקבות פוסט יום ההולדת לפרפרים, הזדנבו ריקושטים מלווים בזלזול כלפי מפעל פרפרים ובהשמצות פרסונליות ברשומת שוליים מסיתה שמיועדת לעיניי חברי הקהילה לכאורה. ולמעשה זהו המשך לחתרנות בלוגוספרית סדרתית מתמשכת, עם נגיעות של כפיות טובה כלפי מה וכלפי אלה שנעזרו בהם (כשהיו זקוקים) וכעת מושמצים בכל הזדמנות על ידי אותם נשמות חסודות ומתהפכות. משתמשים ויורקים לתוך הבאר ועושים טובה ששותים ממנה...

אבל ממש אין לנו כוונה לזהם ולהכניס אל פרפרים סרחים מהסוג זה. של אלה המאוהבים בפלטפורמות קהילתיות שבהן ריב, שיימינג וטרולים שורצים הם לחם חוקם  ונראה שיש מהם הממשיכים נורא להתגעגע לסרח הזה. על שכאלה כבר כתבתי פעם: "זה שאינו עושה דבר - מוצא מניעים במי שעושה, שאדם גדול המשחרר אוויר רע - נשאר קטן עם פנימית ריקה, והשופך רפש סופו שיתפלש ברפש של עצמו". 

בשל התעצמות תופעות צווחניות דוחות כאלו בבלוגיות קהילתיות מסוג זה, רבים מאוד מהבלוגרים שם נטשו ועברו לכתוב בפלטפורמות עצמאיות, ויש להם כעת אלטרנטיבות אחרות לקהילתיות נקייה ובונה.
ובזה נסתיים כאן הדיבור על האיכס הזה, שאנחנו מוקיעים מאצלנוובזכותכם חברי הקהילה, יש כאן בפרפרים הרבה טוב ואנחנו נעשה כל שביכולתנו לשמור עליו. ויזכור מי שפוסל בכיעור כזה, כי במומו הוא פוסל, ובמטותא - יועיל לעשות זאת מחוץ לפרפרים. אם כי אין זה פוטר כמובן מדין הוצאת לשון הרע, בפרסום בכל מקום כלשהו אחר (!).
ועל טרולים בבלוגיה, שיטות טיפול טכנולוגיות בהם, כמו גם אפשרויות הרחקתם לצמיתות מבלוגכם - תוקדש רשומה נפרדת לטובת חברי קהילת פרפרים.

לסיום אי אפשר בלי הקורונה. "אופטימיות זהירה" 😉 : בקרב חברינו בקהילת פרפרים "השתטחה עקומת" הפרסום - ממחזור פרסום ממוצע של יום אחד חזרה לעמוד על מחזור פרסום ממוצע של 4-5 ימים. אבל בקרב עמיתינו המצב "נואש". כי קצב הכפלת פרסום הפוסטים עדיין נשאר עומד על יום אחד.
ובימים טרופים אלה של עידן הקורונה וכמי שנמצא בקבוצת הסיכון - הפוסט הזה מתוזמן, כמו הפוסטים השבועיים באחרונה (לפחות בעתיד הקרוב).
 כנאמר, just in case ☹️ 
ובריאות לכולנו
קנקן

18 תגובות:

  1. אציין שוב שאני מאוד שמחה על קיום קהילת "פרפרים" ומאוד אסירת תודה על טיפול מהיר ואכפתי בכל שאלה או פניה שלי. (ועוד שכל זאת נעשה בהתנדבות מלאה !!!)
    מקווה שהקהילה תמשיך ותגדל.
    וכמובן מקווה ש"זמן קורונה" יעבור מהעולם.

    השבמחק
    תשובות
    1. כיף לשמוע שיש המעריכים את מפעל פרפרים.
      תודה רבה שיק.

      מחק
  2. כלכך חכיתי לפוסט הזה, ולא בגלל הצד האפל, אלא מעין סיכום של תקופה והכנה לתקופה הפוסט-אפוקליפטית [ לכאורה ]
    אחת ההנאות הגדולות שלי היא כניסה לבלוגים, קריאה ושיחה. נכון ישנם - מעט מאוד - שלא מגיבים כלל, ולא זאת אף זאת, מסננים כל תגובה. כמו שלמדתי ממך, אם לאלמוני לא ממש אכפת מתגובת פלמוני, אז מדוע שפלמוני יתאמץ?
    ופתרון לחידות..

    השבמחק
    תשובות
    1. זה נכון. כל בלוגר יכול להחליט איך להתייחס לתגובות והקוראים יכולים להחליט שלא להגיב 😊

      מחק
  3. לשמחתי לא נתקלתי בצווחנים...
    אבל הזכרת לי שבתפוז (ובוודאי בפלטפורמות אחרות) היו קיימים שני כלים שעודדו בלוגרים לכתוב על אותו נושא:
    1) הנושא החם - נושא שנקבע ע"י ההנהלה
    2) "שרביט" - בלוגר כותב רשומה בנושא ומזמין בלוגרים נוספים (שמית) לכתוב על הנושא.

    אולי מפעם לפעם ננסה לעשות משהו דומה בפרפרים?

    השבמחק
    תשובות
    1. "שרביט" הוא באמת משהו מאד נחמד בבלוגיה......אשמח לרעיונות.....

      מחק
    2. חשבתי שראיון "פיבו" יכול להיות פוש נהדר. מה אתה אומר? מתחשק לך מוטי להיות השני שיענה עליו?

      מחק
    3. מוטי, לא הפסדת כלום שלא זכית לקרוא את הצווחנות...
      ולשרשור - גם בישראבלוג העבירו שרביטים, אך זה הייה ביוזמת הבלוגרים ולא של ההנהלה. אישית, לא התלהבתי מכך במיוחד בשל שוברי העברת השרביטים שלא שיתפו פעולה.
      עניין הנושא החם כבר נשקל, אם כי עד כה הבלוגרים בעצם קובעים את הנושא החם ללא התערבות ההנהלה - למשל תוצאות הבחירות, "הבגידה בבוחרים", ההכנות לחג, חוויות הבידד וההסגר בימי הקורונה...
      אבל אנחנו תמיד פתוחים לבקשות והצעות של החברים ואפילו נוכל להביא אותן כאן למשאל הקוראים.

      מחק
    4. תודה על הרעיון ועל הקישור, אבל זה לא כל כך מתאים לי

      מחק
  4. סליחה על הבורות...מה זה ראיון "פיבו"?

    השבמחק
  5. לא ממש ראיון כי אם שאלון
    http://cafe.themarker.com/post/1066537/?fbclid=IwAR3sNkj34B6CyDfifWyJvAhlMsB3xhxiQlagmmPQ0SuWqE4ulU5mGnjNO6Y

    השבמחק
  6. לקח לי הרבה זמן להבין למה אתה מדבר על מיחזור פוסטים ואז הבנתי שאתה מדבר על מחזור פוסטים. :-)

    כשרק התחלתי את דרכי בישראבלוג הייתי מפרסמת פוסט חדש כל יום חוץ מבסוף השבוע. ממש נשאבתי לזה.עם השנים הקצב פחת מאוד. אני חושבת שזה תהליך טבעי. בכל מקרה - אני מאוד שמחה שיש את פרפרים. זה כמו השער הראשי של ישראבלוג בלי התחרותיות. :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. אין בעיה עם מחזור פוסטים שעומדים בפני עצמם, אבל הקפצה (פרסום כפול) של אותו פוסט הוא בעייתי - גם טכנולוגית וגם לא הוגן כלפי פרסומי שאר הבלוגרים.

      יש לנו כאן 3 פינות מומלצי מערכת (וקוראים) - עשה למישהו את היום, התמונות שהמריאו, ופינת הציטוטים. אלה מיועדים בעיקר לחשוף בלוגרים בפני קהל קוראים חדש. אבל, בכוונה אין לנו כאן "בלוגים פעילים" ו"פוסטים חמים" - גם משום שאנחנו לא מעודדים סוג כזה של תחרות גם משום שהאלגוריתמים של אלה מפלים ואפילו מבוססים על פיקציות, כפי שכבר הסברתי בעבר.
      ותודה אמאל'א שאת מעריכה את מפעל פרפרים.

      מחק
  7. מאד מעריכה את השקעתך.

    השבמחק
  8. קנקן, גם אני מאוד מעריכה את פועלך בהקמת 'פרפרים' ובהרצתה. שיאכלו המלעיזים את הכובע. אשר אלי, אני פחות מעוניינת בכמות, ויותר באיכות. די לי אם קוראים אותי אנשים שאכפת לי מהם ושלהם אכפת ממני. קהילה, נו. ובימים אלה, דווקא פחות מתחשק לי לכתוב משום מה, אבל זה התחיל עוד לפני הקורונה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שנכנסת לכאן והגבת.
      שנינו מסכימים שעל איכות קוראים לא ניתן ללמוד מהמונה ,אלא רק מתגובותיהם.
      כולנו עוברים לעתים תקופות שפחות מתחשק לכתוב.
      רק בריאות לך ולמשפחתך מניפה.

      מחק