אפשר לומר שזהו עוד פן בענייני אנתרופולוגיה של בלוגיה, מחד וממנגנון תגובות דיפרנציאלי של וורדפרס לעומת בלוגספוט (Blogger), מאידך. רשומה זו מיועדת הן לקוראים בבלוגים והן לבלוגרים עצמם כקוראים וכותבים.
נתחיל בכך שאף בלוגר/ית אינם כותבים למגירה. ולמרות "ההצהרות" של בלוגרים מסויימים, אני מעריך שעמוק עמוק בלב, כולם שואפים לחשיפה. חשיפה אינה רק מספר הכניסות במונה, משום שמי שאינם נעזרים בסטטיסטיקה של גוגל אנליטיקס, למעשה אינם מבחינים בין קליקים של כניסות סרק עם יציאה מיידית, לבין קריאות אמיתיות. זמן הקריאה הממוצע לפוסט הוא למעשה המדד היחיד בעל משמעות לבלוגרים במניית הכניסות לבלוגים שלהם.
מדד נוסף לכל הבלוגרים (שאינם חוסמים תגובות לרשומות שלהם), בלי יוצאים מהכלל, הם מספר ואיכות התגובות של הקוראים. אך מה לעשות? כשיש קוראים שאהבו את מה שקראו, אבל אין להם משהו "חכם" לציין/להאיר בנושא הרשומה. או כשיש קוראים שמתעצלים (ולא בלי היגיון) למלא שלוש שדות - שם/כינוי וכתובת מייל (שיש לא מעטים שנמנעים לחשוף אותה מטעמי פרטיות) וכתובת הבלוג/אתר?
לשם כך בפלטפורמת וורדפרס החינמית* קיים פיתרון הלייק/אהבתי לרשומה עצמה וכן לכל תגובה בפני עצמה (על ידי הבלוגר/ית או מי מהקוראים). הראשונה, לרשומה עצמה, זה נראה כך:
פלטפורמת בלוגספוט (BLOGGER) הייתה נחותה לכאורה מבחינה זו לעומת וורדפרס. מדגיש את "הייתה" בלשון עבר, משום שכבר לא כך כיום במרבית הבלוגים, שהטמיעו את מערכת התגובות "דיסקוס" (DISQUS), בניגוד למי שמתעקשים לשמר את מערכת תגובות ברירת המחדל של של פלטפורמת בלוגספוט. אגב, אינטגרציה של מערכת תגובות דיסקוס** (המקיפה והטובה ביותר בשוק) בפלטפורמת וורדפרס אפשרית, אבל כרוכה בתשלום (בניגוד לברירה חינמית לגמרי המוצעת לפלטפורמת בלוגספוט של גוגל).
או (אופציה 2):
ועכשיו נשאלות השאלות: (1) מדוע בבלוגים בפלטפורמת וורדפרס מסמנים בממוצע ובאופן משמעותי יותר אהבתי (לייקים) מאשר בבלוגים בפלטפורמת בלוגספוט של (Blogger)? (2) מדוע רובם ככולם ממסמני 'האהבתי' בפוסטים של בלוגספוט הם בלוגרים מהפלטפורמה הזו ונדיר ביותר על ידי בלוגרים מפלטפורמת וורדפרס, אך לא להיפך (כי הבלוגרים מפלטפורמת בלוגספוט מסמנים לייקים בבלוגים של וורדפרס)?
אבל מאוד סבירה דווקא האפשרות האחרת והיא שבבלוגים של וורדפרס סימוני האהבתי מוחצנים. כל העולם ומלואו יודעים זהותם של מסמני הלייק. לעומת זאת בבלוגים של בלוגספוט, העולם ומלואו רואים רק את מספר הלייקים המסומנים אבל אינם רואים את זהותם של המסמנים (אינפורמציה מוכמנת שרק בעל הבלוג יכול לראות בחשבון ה- Admin שלו). אבל הפתעה - כולם כן יכולים לראות את זהותם של מסמני הלייקים לתגובות הספציפיות (כאשר מצביעים על המספר שבעיגול האדום) אגב, המספר הימני (שבמקרה זה הוא 0) - משמעו "לא אהבתי" והצבעה עליו תגלה את כינויו של המסמן :
אז מה בעצם גורם לאפליית מתן הלייקים הזו (ובעיקר על ידי בלוגרים או קוראיהם מפלטפורמת וורדפרס לבלוגים שבפלטפורמה המקבילה)?
האם זהו אליטיזם (עִלִּיתָנוּת) אופיינית של קהילת הוורדפרס?או, בשל ההחצנה לציבור הרחב מיהם מסמני הלייקים לפוסטים בבלוגים בפלטפורמת וורדפרס. כלומר, המגיבים מעוניינים שכולם יראו שהם הם אלה שסימנו את הלייק.
עמכם הקוראים התשובה. ואם זהו סתם חוסר ידע התמצאות איך עובדים העניינים בפלטפורמה המקבילה, הרשומה הזו אמורה לפתור בעיה זו.
חג שמח לחברי הקהילה והקוראים.
* בוורדפרס במסלולי התשלום והשרתים הפרטיים, חלק מהתכונות (פיצ'רים) הזמינות במסלול החינמי, כמו למשל סימוני לייק - כבר אינם זמינים. למשל, בחלקם ניתן להגיב ולסמן לייק אך ורק מפלטפורמת פייסבוק.
השבמחק** בדיסקוס ניתן לפתוח שני סוגי חשבונות: (1) חשבון הטמעת תגובות דיסקוס בבלוג (חינמי רק לבלוגים בבלוגספוט של גוגל), או (2) חשבון רק לתגובות בלבד, בכל הבלוגים שבהן מוטמעת מערכת תגובות דיסקוס. באופן זה התגובה של המגיב מכל פלטפורמת כתיבה שהיא מאומתת ובעלת אוואטר יחודי שבחר המגיב.
השבמחקטוב, דיסקוס לא חפה מתקלות, אבל עדיין נוחה לאין שיעור מהמערכת הרגילה של התגובות שיש בבלוגספוט.
השבמחקוהנה עכשיו כשבאתי לרשום תגובה, למרות שאני מחוברת בחשבון שלי, זה רשם לי שהוא לא מצליח להכניס אותי לחשבון על מנת שאוכל להגיב...
ועדיין, בבלוג הזה היא לא נמצאת...
אני לא אוהבת להגיב במערכת תגובות כפי שיש כאן, לכן נדיר שאני אגיב בבלוגים שזו מערכת התגובות שלהן ולא דיסקוס.
לגבי וורדפרס, אם יש לך חשבון שם, הדפדפן שומר את הפרטים שלך ואתה אפילו לא צריך להכניס אותם (כמו שיש בדיסקוס) ויש שם אוואטר והכל.
לגבי סימוני לייק, האמת ששאני שוקלת האם להוסיף את האופציה הזאת לבלוג. אני חושבת שלאנשים הרבה יותר קל לעשות לייק מאשר להגיב. מאידך כל העניין בלכתוב בלוג בעיני לפחות זה האינטראקציה עם מי שמגיב לך על מה שכתבת.
וזו n_lee משום מה המערכת הסכימה לקבל תגובה שלי רק בתור אנונימי....
מחקn_lee: לגבי האנונימיות: הגבת כאן לא פעם עם האווטאר שלך. יתכן שהפעם זה משום שיצאת מחשבון הבלוג שלך לחשבון אחר. במקרה כזה, צאי מהחשבון והכנסי חזרה לחשבון הבלוג.
מחקלא הטמעתי כאן מערכת תגובות דיסקוס כדי למנוע חשבון דיסקוס משותף עם הבלוגים האישיים שלי. אבל אני ממליץ לכל הבלוגרים בבלוגספוט להטמיע את מערכת תגובות דיסקוס. אבל מסתבר שיש גם לא מעטים שכתובת הבלוג שלהם עדיין עם הקידומת הלא מאובטחת http. כנראה לא קוראים את רשומות דבר המערכת כאן 🤪
למרות הכל מערכת תגובות דיסקוס עולה על זו של וורדפרס. למשל באחרונה אי אפשר להעלות תמונות בתגובות כמו בדיסקוס.
יש לי חשבון וורדפרס לתגובות. אבל מטעמי אבטחה (של מערכות האבטחה שלי במחשב) הדפדפן אינו זוכר את פרטי הכניסה לחשבון, כמו שאיננו זוכר את פרטי הכניסה לדיסקוס לאחר restart.
מסכים איתך שהאינטראקציה עם הקוראים בתגובות חשובה ומשאת לב, אבל בפועל חלה ירידה עצומה בתגובות בכל הפלטפורמות. לפעמים אני מקבל אחרי פוסט כזה תגובות בלשון "אני קורא/ת בבלוגך הרבה זמן אך לא מגיב/ה כשאין לי משהו מיוחד לומר". ולכן הלייק מאלה ההוא למעשה סוג של אינטראקציה. גם שמתי לב שיש לא מעט "שתקנים" שמגיבים רק כאשר דעתם אינה נוחה מהתוכן 🙂
גם לי אין אפשרות להגיב פה כלא אנונימית. ניסיתי כמה וכמה וכמה פעמים. זו Ur
מחקUR, יש לך כנראה יותר מחשבון אחד. את צריכה לצאת מהחשבון בדפדפן ולהיכנס בחשבון הבלוג שלך בגוגל.
מחקהאמת שלא בכל בלוג בבלוגספוט יש אופציה לסמן ש'אהבתי'. יש איזה לב שאפשר לסמן בדיסקוס בתחילת התגובות, אבל הוא מתייחס לדיון ולא לפוסט עצמו, אז הוא נראה לי פחות מתאים. וכשאכן יש אופציה לסמן בקשר לפוסט, העובדה שזה אנונימי באמת מרפה ידיים, כי לא ידעתי שבעל הבלוג רואה מי סימן. אבל אם אתה רואה, נפתרה הבעיה. הנה החכמתי :)
השבמחקחג שמח!
אופציות האהבתי בבלוגספוט קיימות והטמעתן תלויה בבלוגר (ב- ADMIN כשפותחים חשבון דיסקוס).
מחקסימון הלב הוא חשוב מאוד (!). זו למעשה המלצת קריאה לקהילת דיסקוס. וסימוני לב של הקוראים, למעשה קובעים אלו הם הפוסטים הפופולריים שיוצגו מתחת לפוסט. ראי דוגמה בקישור:
https://kankan111.blogspot.com/2019/07/blog-post_91.html#disqus_thread
תגובתך הכנה לגבי סימוני הלייק היא בהתאמה להשערה שלי על החשיבות של"ההחצנה" של נותני הלייקים. מה, אם הקורא אהב את התוכן, אז לא ראוי לציין זאת גם אם לא ברור לכל העולם ומלואו מי נתן את הלייק? אז כאמור, בעל הבלוג יכול לדעת...
תודה על התגובה וחג שמח
אני כמובן כותב כדי שיקראו... והמדד העיקרי מבחינתי הוא התגובות. אני םחות מתייחס לסימוני "אהבתי" למרות שאני גם משתמש בהם לעיתים - במקום או בנוסף לתגובה.
השבמחקאני לא חושב שיש הבדל מהותי בין בלוגרים שכותבים בוורדפרס או בבלוגר. כל אחד בחג את מה שהיה נוח לו בנקודה בה הוא פתח את הבלוג.
העדפת כתיבה בפלטפורמה זו או אחרת אינה כלל נושא הדיון, אלא הרושם (תלוי סטטיסטיקה) למידת הנכונות של הבלוגרים מפלטפורמה אחת להגיב (ואולי בכלל לקרוא) בבלוגים מפלטפורמה אחרת. פרוייקט "פרפרים" למעשה קיים גם כדי לעזור ביצירת אינטראקציה בין-פלטפורמית כזו (אגב, חבל שלמעט בלוגרית אחת, אף בלוגר/ית מפלטפורמת WIX לא הצטרפו לקבלת חשיפה ב"פרפרים"). אבל כפי שציינתי, הסטטיסטיקה מצביעה (בלי הכללה) שבלוגרים מפלטפורמת בלוגספוט קוראים ומגיבים גם בבלוגים בפלטפורמת וורדפרס הרבה יותר מאשר להיפך. הפוסט הזה למעשה דן בשאלה מדוע?...
מחקכפי שציינתי, מגמת הירידה במספר התגובות היא טרנד בבלוגיה באופן כללי, מההשערות שלפחות את חלקן הבאתי כאן. פועל יוצא מכך מפוצה על ידי סימוני לייק של חלק מהקוראים - מעין מסר "קראתי, אהבתי, אך אין לי הפעם משהו "חכם" להעיר או להאיר..."
עד שכתבת לא שמתי לב. וורדפרס היא פלטפורמה ממש לא נוחה לכתיבה ולשימוש. סימוני אהבתי-לא אהבתי [לייק] עבורי הן ביטוי לכך שקראתי.
השבמחקברור, ולכן אינטראקציה של קבלת סימוני לייק חשובים לבלוגרים (במיוחד בימים אלה שממעטים להגיב יחסית לעבר). אני מקווה שאינך מסמן לייק למה שקראת ולא אהבת 🤪
מחקאיי אתה שובב. אם לא אהבתי אני מבטא, ועדיין מסמן "לייק". כן זה קצת מצחיק, ובכל זאת.
מחקנו. זה עדיף על אלה שמסמנים לייק ולא קוראים 🤪
מחקאוקיי, אז נתחיל בכך באמת שאף אחד לא כותב למגירה. זה נכון, ועדיין יש כאלה שכלל לא שמים לב למספר הכניסות לפוסט ובטח לא מייחסים חשיבות לא למספר ולא למשך הזמן שכל "מקליק" בילה באתר. אני יודעת שאינך מאמין לזה אבל אני כזאת. אולי אני מאד יוצאת דופן, אבל לא רק שאיני שמה לב או עוקבת אחר מספר הקוראים, אני הרבה פעמים בהלם כאשר פוסט מסוים שלי זוכה פתאום ליותר תגובות מהרגיל, ובפרט למגיבים חדשים שאינני מכירה. ושוב - אולי זאת רק אני.
השבמחקנשמע לי לגמרי הגיוני שגם מי שקרא - לא מצא לנכון להגיב. אינני מצפה זאת מהם, אינני מצפה שיקראו בכלל או שיגיבו בפרט.
לגבי מנגנון ה"לייק"ים שקיים בדיסקוס, לא הייתי מודעת אליו בכלל וגם לאחר שסיפרו לי עליו (נדמה לי שאריק הזכיר שעשה לי "לייק") עדיין אני לא שמה לב לכך, בעיקר כי אני בעוונותי ניזונה בעיקר מ....מה שמגיע או לא מגיע אלי למייל. כן, כן אני שייכת לאלה שלא מתעכבים יותר מדי על הדיסקוס עצמו (עכשיו זה קורה יותר כי דיסקוס השתנה וכאשר אני רוצה להיכנס לתגובה אני חייבת לעבור דרכו, אבל פעם זה לא היה ככה). מקסימום בודקת מדי פעם אם תגובה כלשהי תקועה ב"PENDING" כי בוצעה על ידי אנונימי. וגם בכך אין צורך כי התגובה ממילא מגיעה אלי למייל. כן, כן אני צרכנית של הודעות מייל בעיקר. פוסטים חדשים, תגובות, מענה לתגובות....המקום הראשון שבו אני עוקבת אחר כל אלה הוא במייל שלי. מודה ומתוודה. ורק אחר כך אני נכנסת לאתר "פרפרים" לחפש פוסטים מבלוגרים שלא עשיתי להם מנוי במייל, כי אני לא קוראת אצלם בקביעות. אז כיון שאין חיווי במייל כאשר מישהו עושה לי "לייק" בדיסקוס, אני בדרך כלל לא שמה לב לכך בכלל. מצד שני מאז שגיליתי את הפיצ'ר הזה, התחלתי לעשות "לייק" בדיסקוס לאחרים לפעמים.
אגב בוורדפרס התקבע איזה נוהג לעשות "לייק" לא רק כשאוהבים משהו אלא כדי לסמן "קראתי". ולמה זה? כי בעבר בוורדפרס לא ניתן היה לקבל מענה לתגובה רק עבור התגובה שלי - ניתן היה לקבל את כל התגובות של כולם או לא לקבל מענה בכלל. ה"לייק" כן היה מתקבל "אישית", ואז בלוגרים וקוראים ידעו לפיהו אם להיכנס לפוסט ולראות את התגובה החדשה. כיום זה התייתר כי וורפרס שינו את הממשק שלהם וכעת מקבלים למייל אישית את התגובה בלי הצורך לקרוא את כל התגובות של כולם. זה אגב משהו שלא קיים בבלוגספוט וזו הסיבה העיקרית, האמת, מדוע להטמיע דיסקוס בבלוג.
ואם כבר מדברים על דיסקוס - עם השנים הוא הולך ונעשה יותר ויותר גרוע, הן מבחינת הפיצ'רים שהוא מספק אבל גם מבחינת תקלות חדשות שלא מטופלות. אופציות שהיו זמינות פעם הלכו ונעלמו בזו אחר זו, והפכו את הכלי לפחות ופחות כדאי לשימוש ופחות ידידותי למשתמש. לצערי. עדיין זה עדיף על הממשק המקורי של בלוגספוט.
עכשיו נותרה השאלה מדוע "אנשי בלוגספוט" קוראים ומגיבים בבלוגים בוורדפרס אבל ההיפך הוא נדיר. אתה שיערת שיש מידת "התנשאות" בין כותבי הפלטפורמה של וורדפרס, אני מטבעי פחות נוטה למחשבות כאלה, אבל אני כן יכולה לשער כמה השערות משלי. למשל איזשהו קושי אינהרנטי לבצע עוד הזדהות כדי להגיב בבלוגספוט (בין אם ישירות בגוגל ובין בנוסף גם בדיסקוס). הם הזדהו לטובת וורדפרס וכל דבר נוסף הוא מבחינתם יותר מדי. לי, למשל, היה קל להקים זהות וירטואלית "אמפיארטי" גם בגוגל, גם בדיסקוס וגם בוורדפרס ובכך לפתור לי את כל ענייני ההזדהות בלי לוותר על האנונימיות שלי, אבל כנראה יש כאלה שזה מסובך להם או נראה מיותר. מצאתי את עצמי פעם או פעם שוקלת האם לפרסם את הפוסטים שלי בוורדפרס במקביל לבלוגספוט, לטובת כל אלה שחיים רק בפלטפורמה הזאת - אבל ירדתי מזה. לא מספיק חשוב לי להוסיף קוראים לבלוג שלי (ע"ע מה שכתבתי בהתחלה) רק כי הם מתקשים (שלא לומר מתעצלים) להגיב לי בבלוגספוט.
ואם מדברים על התעצלות - ישנם בלוגים שאכן יש צורך שוב ושוב למלא בהם את שמי, המייל שלי והאתר שלי כדי להגיב. כן, אני מודה, זה מעצבן. ישנו בלוג או שניים שבו המחשב שלי כבר "זוכר" ולכן זו פחות בעייה לעשות זאת בכל פעם מחדש, אבל עדיין זה קצת מעצבן.
עוד דבר שמעצבן הם בלוגרים שלא עונים על התגובה שלי, והאמת שגם קצת מעצבן כשהם עונים רק כשהם נכנסים שוב למערכת כדי לכתוב פוסט חדש. אבל מילא......לא עושה מזה עניין.
טוב, התגובה ארוכה יותר מהפוסט ועל כך אני מתנצלת.....באיחולי כתיבה נעימה ופוריה והמשך גידול הקהילה ללא קשר לפלטפורמה
אגב, וורדפרס מחייב הזדהות כמעט קבועה כיום לפני כתיבת תשובה, מה שאין כך בבלוגספוט.
מחקלא אכפת לי, אני קורא כמות גדולה של פוסטים שאני מנוי עליהם ולא מנוי עליהם, לא מפריע לי להזדהות אף פעם.
תודה על התשובה המפורטת ולמרות כל מה שציינת, איך היית מקבלת אם פתאום תהיה ירידה דרסטית במספר המגיבים לפוסטים שלך, ועד למספר תגובות השואף לאפס?
מחקאני עשיתי את ההחלטה המוסברת בפוסט "ואף על פי כן נוע אנוע":
https://kankan111.blogspot.com/2023/08/blog-post.html
למטרות תיעוד ושימור "הרשומות האבודות", שבישראבלוג ובנענע 10 קיבלו כל אחת עשרות ומאות תגובות. ירצו יקראו, ירצו יגיבו. לא ירצו - אמשיך עד לסיום פרוייקט זה בשינוי יעד הפרסום המשוחזר והמעודכן. לאחר מכן, אם לא אקבל סיגנלים מתאימים, אסגור את "הבסטה" כמו שלצערי רבים מאוד מהבלוגרים כבר עשו. כולל חברים לשעבר בקהילת "פרפרים".
ולגבי הקהילה, הייתי שמח אם כל הבלוגרים שהצטרפו אליה היו מבינים את הערך המוסף של אתר הקהילה לשימור מה שנותר "כשמורת טבע" של הבלוגיה הישראלית ככלל. אם היו מבינים שהנהלות הפלטפורמות של הכתיבה בעברית לא ימשיכו לתחזקן לעולם ועד, כשלא יהיה שווה להם כלכלית עבור מספר הולך ופוחת של "זאבים" בודדים. ציינתי זאת לא פעם ברשומות דבר המערכת. נראה שלא כולם הטמיעו את המסר.
יש משהו בבלוג שלך שמקשה על הגבה. ביתר הבלוגים (להוציא משל אסתי) אין לי בעיה להגיב. גם עכשיו, הייתי חייבת להתחבר דרך אינקוגניטו. ברור שאם היה לי סופר חשוב להגיב בבלוג הזה, הייתי מתנתקת מהחשבון הראשי או, לחלופין, מגיבה דרך החשבון הראשי שלי ומוותרת על אנונימיות. אני לא יודעת למה דווקא הבלוג הזה מקשה על תגובות.
השבמחקכשאני מנסה להגיב מהדפדפן הרגיל, אני מקבלת:
403. זו שגיאה.
מצטערים, אין לך גישה לדף הזה. זה כל מה שאנחנו יודעים
בהגדרות של האתר מוגדרת אפשרות תגובה לכולם בלי הגבלה. עכשיו יש שלוש אפשרויות : א) יש לך שני חשבונות גוגל והחשבון המשני האנונימי איננו חשבון הכניסה לבלוג האנונימי שלך (כלומר, את נכנסת מהחשבון הראשי ללוח העריכה בבלוג שלך). ב) את מגיבה מחשבון שאיננו גוגל ואז התגובה אנונימית ובסיום התגובה עצמה צייני את הכינוי שלך
מחקג) הדפדפן שלך צריך לאפשר בהגדרה עוגיות צד שלישי. הודעת השגיאה 403 מרמזת שזו הבעיה.
עלתה בדעתי כרגע עוד מחשבה בנושא - כשאני מגיב ב-בלוגפוסט אני לא עושה זאת עם שם המשתמש שלי ב- WORDPRES אלא זה של גוגל. אולי בעצם הבלוגרים ב- WP מגיבים לא פחות גם בבלוגפוסט אבל אי אפשר לראות את זה כי הם משתמשים בכינויים אחרים?
השבמחקתאורטית יכול להיות, אבל במציאות כיום אין יחסית כל כך הרבה מגיבים ומרביתם מוכרים כבלוגרים מפלטפורמת בלוגספוט. יש המגיבים כאלמונים, אבל בסיום התגובה מציינים את כינויים המוכר בבלוגיה, גם כאן, מרביתם מבלוגספוט. במקרה שלך גם כינוי הגוגל שלך מסגיר אותך 😀
מחקכינוי הגוגל שלי הוא בדיוק המשתמש לתגובות בבלוגספוט שלא מקושר ישירות לבלוג שלי בוורדפרס
השבמחקבבלוגספוט יש שתי מערכות תגובות. ברירת המחדל ובלוגים שהטמיעו את מערכת התגובות דיסקוס. בראשון מגיבים דרך גוגל או אנונימי מחשבון אחר - ובשני המיקרים המגיבים בד"כ מזדהים בכינוי הבלוגרי המוכר שלהם בסוף התגובה. מי שמגיבים בדיסקוס מוורדפרס פתחו גם חשבון תגובות דיסקוס וגם אלה משתמשים באותו כינוי או מזדהים בכינוים בסיום התגובה. אבל יחסית מעטים הם הבלוגרים מוורדפרס שפותחים חשבון תגובות דיסקוס. אלה הם רובם של המעטים המגיבים, שכותבים בפלטפורמת וורדפרס ומגיבים לפוסטים בפלטפורמת בלוגספוט.
מחקובפרט, אולי בגלל "המאמץ" להגיב בפלטפורמה האחרת - אז מרבית התגובות אינן מפרגנות אלא הן מסוג מחאה לטקסט 😀