זמן לא מועט חלף מאז רשומת המערכת האחרונה. עצר הכתיבה אינו משום שלא היה מה לכתוב. הרשומות שנכתבו ונשארו לעת עתה בטיוטות הן עדות לכך. למרות שהן רשומות בעלת חשיבות רבה לבלוגרים ולאתרים שלהם, אין הראש של מרבית הציבור נתון לכך, בשל רחשי הלב שלו, כשהמדינה עוברת טלטלה איומה מזה למעלה משבעה חודשים.
ובכל זאת לא יכולתי שלא להתייחס ליום העצמאות שחל בעת כתיבת שורות אלו. מאז שנות השבעים הושמע רבות במדיה השיר "מדינה קטנה" של להקת כוורת. בשיר זה גלומה הקונספציה ששלטה עד לשמחת תורה בשבעה באוקטובר 2023 - הקונספציה המוטעת של מדינה קטנה שלעולם תהיה "מתחמקת מצרה".
לעומת זאת כאשר שמעתי לראשונה ב- 1989 את השיר "מדינה קטנה עם שפם" שאת מילותיו כתבו יהודית רביץ ומאיר גולדברג ואת הלחן קורין אלאל ובביצועה - הוא נשמע לי אז די הזוי במילותיו המצורפות כאן.
אתמול בערב צפיתי בטלוויזיה במופע יום העצמאות, של להקת "זהו זה", לאחר שלא הייתי מסוגל קודם לכן לצפות בהצגה המוקלטת (של ממשלת השפנים), של מה שאמור להיות טקס יום העצמאות הרשמי של מדינת ישראל ללא נוכחות קהל. המופע המעולה הזה היה עבורי שעת אסקפיזם לארץ ישראל היפה ושיריה. המופע המלא מצורף בקישור זה באדיבות כאן 11.
והנה, 25 שנה לאחר הביצוע הראשון של "ארץ קטנה עם שפם", בביצוע של להקת זהו זה, מילות השיר הפכו לנבואה שהגשימה את עצמה. לא ארבה במילים ואצרף את הביצוע:
במצב ביש זה שהממשלה אחראית לו ללא עוררין מלבדה, שבו לא נראה שאצה לה הדרך להחזיר את החטופים ולקיים את מצוות פדיון שבויים היהודית. גם לא מסוגלת בדשדושה להביא לנו את "הניצחון המוחלט", שלהבטחת העומד בראשה אנחנו "כפסע ממנו".
אז ברור לכולם שאנחנו לא כפסע ושלממשלה הזו יש אינטרס שהיא לא תסתיים. הרי ברור לכולם שממשלת קילקול אינה מסוגלת לתקן אלא להעמיק את האסון על העם, אם הציבור יאפשר לה את זה. לכן גם ממשלה זו עושה לכאורה הכל כדי לסכל את "מבצע" החזרת החטופים (אני מתנגד לשימוש במילה "עיסקה", משום שהחטופים אינם בהמות המשמשות כסחורה עוברת לסוחר).
אדרבא, רוצים חברי הממשלה והעומד בראשם להוכיח שהם באמת "עושים הכול להחזיר את החטופים", בכל נפשם ובכל מאודם ומתוך אחריותם האישית של כל אחד מהם למחדל חטיפתם - יש לי הצעה עבורם - אני בטוח שסינוואר ישמח לעשות "עיסקת חילופין" של החטופים עמם, נשיהם וילדיהם (אחד/ת מול אחד/ת). כערבות עד להשגת "הנצחון המוחלט על החמאס".
אך מכיוון שאין לצפות לשום דבר טוב מממשלת החדלון והאבדון האטומה הזו, הלוואי שעד ליום העצמאות הבא נצליח להפטר ממנה ולשיר את "שיר בכיף", גם הוא בביצועה של קורין אלאל.
"ארץ קטנה עם שפם" הוא שיר מאוד מתאים למצב למרות שנכתב מזמן. שקלתי לצטט גם ממנו לרשומה שלי בשרביט האחרון... לדעתי הוא לא כל כך שונה מ "מדינה קטנה" של כוורת בכוונה שלו.
השבמחקהממשלה שלנו היא אסון לחטופים וגם לחלקים גדולים מהמדינה. כמובן יש שחושבים אחרת :-(
לצערי מסכים איתך לגמרי ומפחיד אותי לחשוב עוד מה יקרה עד ש"החושבים אחרת" יתפכחו. אגב, הם לא "רבים", למעשה הם מיעוט צעקני.
מחקארץ קטנה עם שפם היה להיט ועודו רלוונטי לגמרי. יותר מתמיד. והיום גלנט שיחק אותה שוב...כמו שעשה במרץ שנה שעברה.....נראה איך זה יתפתח הפעם
השבמחקאותי מטריד מאוד מנזר השתקנים של גנץ ואייזנגוט. לא מבין מה הם עוד עושים בממשלה הנוראה הזו? כדי שיפילו עליהם שותפות למחדל המתמשך? מי שלמעשה מנהל את ביבי וממשלתו הם בן גביר וסמוטריץ'. אם הם לא יצאו מיד מהממשלה הזו, מובטח להם שאת הקול שלי ושל רבים מאוד כולל ה- BASE שלהם - הם יותר לא יקבלו (ואני יודע על מה אני מדבר. חבל שהם עצמם עדיין אינם מבינים את זה).
מחקרעיון נהדר להחליף את החטופים עם כמה חברי ממשלה מיותרים עם נשיהם וילדיהם.
השבמחקאני לא מבין איך החטופים עוד לא הפכו את הרעיון הזה כדרישה אולטימטיבית מהשקרנים האלה שאומרים שעושים הכול כדי להחזיר את החטופים.
מחק