היטיב לתאר חברנו:
"ביקור בישראבלוג :
ובעיר "החדשה" אבדו "למהנדסי העיר" ולמבקרים מפות ושילוט הרחובות. וכל הקישורים לפוסטים הרבים שנכתבו - נעלמו, גם לא יוכלו לשוב לעולם למנוע החיפוש של גוגל ואחרים.
וברגשי השתתפות בשמחתכם ובאיחולי הצלחה כנים לכם -"השבים הביתה" וגם למצילים "שעשו את זה על חשבון הזמן והכסף של עצמם, ולא מעט עבודה" - 🍻
ומבלי להשוות, ורק בקטנה בקטנה לציין, שיש גם עוד שעושה/ים כאן על חשבון הזמן והכסף של עצמו/ם (גם עזר/ו לבנות או לשדרג בלוגים בחינם לחברי הקהילה, גם להתחבר למערכת התגובות המשוכללת דיסקוס) ומשקיע/ים יום יום מזמנו/ם למען ולטובת הבלוגרים מכל הפלטפורמות.
"ביקור בישראבלוג :
כמו עיר חרבה / שתושביה נטשו בבהילות / ארוחת הצהריים / נותרה על השולחן / ובתוך הבלוג שלי / על הכיסא מול המחשב / יושב שלד-אדם / שהיה פעם אני"
וכבר "בהתלהבות ובשמחה רבה" יש המצהירים "רשמית" שהם נוטשים את ביתם "הרשום בטאבו" (ומבלי לפגוע ברגשות) לטובת "חורבה בשכירות". בלי עתיד (בסיס כלכלי) מובטח ועל יסודות רעועים אפילו משהיו לפני שירד השאלטר. אך כנאמר במחוזותינו - אשרי המאמינים. ועל כך הגיב אחד הבלוגרים לקול קריאות הקולולו : "מוזר לי שאנשים חוזרים לישראבלוג ולא לומדים את הלקח - שהאתר בסכנה ואף אחד לא יכול להבטיח את שרידותו. אני מבין את הקושי להתנתק ממנו אבל לפעמים צריך לדעת לחתוך...". אבל זה בסדר, כמו בחיים כל אחת ואחד בוחרים בהתאם ליכולת, היכן ובאיזה בית יגורו - בבית פרטי או בהשכרה בבית דירות - מסויד או כזה עם קירות מתקלפים וברזים דולפים, בתקווה שהבעלים ישפצו להם אותו בתמ״א 38 או משהו כזה.
וכבר "בהתלהבות ובשמחה רבה" יש המצהירים "רשמית" שהם נוטשים את ביתם "הרשום בטאבו" (ומבלי לפגוע ברגשות) לטובת "חורבה בשכירות". בלי עתיד (בסיס כלכלי) מובטח ועל יסודות רעועים אפילו משהיו לפני שירד השאלטר. אך כנאמר במחוזותינו - אשרי המאמינים. ועל כך הגיב אחד הבלוגרים לקול קריאות הקולולו : "מוזר לי שאנשים חוזרים לישראבלוג ולא לומדים את הלקח - שהאתר בסכנה ואף אחד לא יכול להבטיח את שרידותו. אני מבין את הקושי להתנתק ממנו אבל לפעמים צריך לדעת לחתוך...". אבל זה בסדר, כמו בחיים כל אחת ואחד בוחרים בהתאם ליכולת, היכן ובאיזה בית יגורו - בבית פרטי או בהשכרה בבית דירות - מסויד או כזה עם קירות מתקלפים וברזים דולפים, בתקווה שהבעלים ישפצו להם אותו בתמ״א 38 או משהו כזה.
ומדוע בית רעוע? שישאלו ״המתלהבים״ להיכן בישראבלוג ״המחודש״ נעלמו להם הפוסטים שכתבו ״בנאמנות״ עד לרגע האחרון (למרות שהבעלים הכריזו על תאריך תפוגה) - בשלושת החודשים מאוגוסט ועד נובמבר 2019, עד שירד השאלטר? ולהיכן נעלמו בבלוגם שם חלק נכבד מהתמונות גם סרטונים שהעלו שם במשך שנות כתיבה מפוארות רבות?
אבוי, שכחו ״המצילים״ שהחומרים (ובעיקר התמונות והסרטונים) של ישראבלוג אוחסנו בנענע/ערוץ 10 ז״ל ביותר משרת אחד.ובעיר "החדשה" אבדו "למהנדסי העיר" ולמבקרים מפות ושילוט הרחובות. וכל הקישורים לפוסטים הרבים שנכתבו - נעלמו, גם לא יוכלו לשוב לעולם למנוע החיפוש של גוגל ואחרים.
העיקר שתמשיכו ליהנות משכניכם הטרולים האנונימיים בלוח התגובות "המשוכלל והנפלא" עם האימוג׳ים 😍
וברגשי השתתפות בשמחתכם ובאיחולי הצלחה כנים לכם -"השבים הביתה" וגם למצילים "שעשו את זה על חשבון הזמן והכסף של עצמם, ולא מעט עבודה" - 🍻
ומבלי להשוות, ורק בקטנה בקטנה לציין, שיש גם עוד שעושה/ים כאן על חשבון הזמן והכסף של עצמו/ם (גם עזר/ו לבנות או לשדרג בלוגים בחינם לחברי הקהילה, גם להתחבר למערכת התגובות המשוכללת דיסקוס) ומשקיע/ים יום יום מזמנו/ם למען ולטובת הבלוגרים מכל הפלטפורמות.
כל טוב והעיקר הבריאות חברים.
בידידות קנקן
עריכה
אצה להם דרכם ומיהרו לכאורה בעמותת ישראבלוג המתחדש לעדכן בוויקיפדיה כדלקמן:
"ישרא-בלוג הוא אתר אינטרנט ישראלי המהווה את קהילת הבלוגים הפופולרית ביותר בישראל ". (האמנם כיום? ואולי זה "הישרא-בלוף". קצת צניעות לא תזיק).
... ב-27 במאי 2020 שב האתר לפעול, על כל תוכנו (???), ומשתמשי האתר היו יכולים (כלומר בעברית, היו פעם יכולים ולא יכולים כעת) לגשת מחדש אל בלוגים ישנים שכתבו ולעדכן בהם פוסטים חדשים".
הכיצד?
עריכה
אצה להם דרכם ומיהרו לכאורה בעמותת ישראבלוג המתחדש לעדכן בוויקיפדיה כדלקמן:
"ישרא-בלוג הוא אתר אינטרנט ישראלי המהווה את קהילת הבלוגים הפופולרית ביותר בישראל ". (האמנם כיום? ואולי זה "הישרא-בלוף". קצת צניעות לא תזיק).
... ב-27 במאי 2020 שב האתר לפעול, על כל תוכנו (???), ומשתמשי האתר היו יכולים (כלומר בעברית, היו פעם יכולים ולא יכולים כעת) לגשת מחדש אל בלוגים ישנים שכתבו ולעדכן בהם פוסטים חדשים".
הכיצד?
 |
| "אל יתהלל חוגר כמפתח" ! |
ישראבלוג אמנם עלה אבל לא באמת חזר - כי הרבה מהפונקציונליות שלו עדיין לא קיימת. לא התעמקתי יתר על המידה לגבי מה השתמר ומה אבד - על פניו לא נראה שאבד לי משהו (ובמיוחד בעקבות הפוסט הזה חיפשתי פוסטים עם תמונות ומצאתי שעל פניו הכל קיים והכל כשורה) אבל הרי אני לא כתבתי שם בשנתיים האחרונות (פרט לפוסטים שמפנים לפרפרים או לבלוג שלי בבלוגגר, והם דווקא חיים וקיימים עד כמה שאני רואה).
השבמחקנדמה לי שהמטרה של הצוות המסור שלקח על עצמו את ישראבלוג היתה בראש ובראשונה להראות לבלוגרים שהוא קיים ושהם הצליחו להעלות אותו במקום אחר. אני מבינה את החשיבה הזאת, למרות שלו הייתי אני שם הייתי עושה זאת אחרת. אני גם מבינה את ההתלהבות של כל מי שהתגעגע והיה קשור רגשית לאתר שבו כתבו כל כך הרבה שנים.
אגב אני מאמינה שעצם התקווה והאמונה שישראבלוג יחזור, היא אחד הגורמים שמונע מבלוגרים וותיקים רבים ללמוד כמו שצריך את הפלטפורמות החדשות, להיכנס "עד הסוף", להשתפשף, לכתוב ולהתחיל להרגיש כמו בבית. לו ידעו שזה אבוד, היה להם קל יותר להתמסר לביתם החדש. מילא, זה חומר לפסיכולוגים בעיקר, כנראה.
אבל כמו שכתבתי לך באחת התגובות - לא חייבים להסכים עם הבלוגרים המתלהבים מהאתר הישן, האהוב, גם אם מקרטע. אפשר רק לכבד את הרגשות שלהם, ולא לקחת את זה ללב כל כך. ונכון שאתה עושה כאן עבודה שאיש לא באמת יודע להעריך מהי וכמה היא דורשת ממך - אבל זו הבחירה שלך ויש כאן הרבה בלוגרים וקוראים שנהנים מזה ומודים על זה, והשמחה על ישראבלוג לא גורעת מזה. אפילו לא קשורה לזה.
הביטי אמפי היקרה, אני לא בתקן מחנך, פסיכולוג או פוליטיקאי ולכן, כתמיד מדבר בישירות, ומציג את העובדות והמציאות ללא כחל ושרק. יותר לא אוסיף, כי את שלי כבר אמרתי.
מחקכל התמונות שלי נעלמו לגמרי, ואני מדבר על שלושה בלוגים עתירי תוכן ועתירי תמונות.
מחקנו טוב, יש כאלה שכמעט או בכלל לא פרסמו שם תמונות ואולי זה האלצהיימר :)
מחקכן, נראה שהשמחה הייתה קצת מוקדמת. אני מבינה את מי שמתגעגעים לישרא, אבל במצבו הנוכחי הוא עוד מאוד קשה לתפעול. ייתכן שיצליחו לשפר את זה - כי בכל הנוגע לישרא, יש לו תשע נשמות לפחות :)
השבמחקאני מאוד מסכימה עם אמפיאטי שהציפייה הבלתי פוסקת לשובו של ישרא מונעת מבלוגרים להיקלט במקורות אחרים. זה חבל, כי זה כבר לוקח המון זמן, אבל אין מה לעשות.
שמחה מוקדמת או לא מוקדמת, זה עניינם של השמחים והמאמינים. כל אחד והשמחה ו"הנשמה" שלו :)
מחקומה שאנשים יושבי גדר מצפים ועושים - זבש"ם והגיונם.
אי אפשר להתעלם שישרא היתה פלטפורמה יותר מקיפה. בלוגים כמו גובלן או לקרדה היו בו והאם אינם פה לצערי הרב.
השבמחקמר אנונימי אולי מרה: מדוע ״הישראבלוגרים״ תמיד מגיבים כאנונימיים? נו מילא. לא יודע מי זה בכלל לקרדה. פנימי גובלן היה ובחר במה שבחר.
מחקישרא היה. בימיו הטובים ישרא היה נהדר, היו לו את המגבלות שלו, כמו מגבלה על מספר תווים בתגובה, כמו העלאת תמונות לא ידידותית, אבל היו לו הרבה מאד יתרונות - בעיקר נוצרה שם קהילה, והיה קל לבלוגרים להתחבר אלה לאלה. הבעייה היא שישרא לא התקדם עם הזמנים, לא התעדכן מבחינה טכנולוגית, עבר לידיים של מי שלא טרח להשקיע בו, לא הבין את הערך שלו, והוזנח והוזנח עד שכבר לא היה כדאי להחזיק אותו בחיים.
מחקייתכן שמי שלקחו אותו כעת לידיים יעשו את מה שנדרש לא רק כדי להחיות אותו אלא גם כדי לקדם אותו להיות אתר בלוגים רלוונטי. כרגע הוא עוד לא שם.
אבל מה שישרא כן או ישרא לא - לא קשור לאתר פרפרים. אין לדעתי תחרות בין ישראבלוג לבין פרפרים. יתרה מכך, אם וכאשר ישראבלוג יקום לתחייה ויהיה יציב, ניתן יהיה לפרסם בפרפרים גם פוסטים של ישראבלוג. כאן זו פלטפורמה כוללת, חופשית, שרק מקשרת בין בלוגים ובין בלוגרים מפלטפורמות שונות, ובכך מגדילה את החשיפה של קוראים לעוד ועוד כותבים בתחומים שונים ומגדילה את את החשיפה של כותבים לעוד קוראים בשפה העברית. יש מקום גם לישראבלוג וגם לפרפרים והם יכולים לדור יחד ברשת עבור הקוראים בשפה העברית. למה להשמיץ כל הזמן? לא עדיף לברך גם את מי שהקים ומתחזק בהרבה אהבה ומרץ את פרפרים וגם את מי שעוסק במלאכה הסבוכה של ניסיונות החייאת ישראבלוג?
אני יודע היטב מה היה ישרא וכבר מזמן לא עוד. כתבתי שם בעוד שראיתי את הנטישה ההמונית לטובת פייסבוק וקהילה שהפכה לקהילת רפאים.
מחקעולם הבלוגים בכלל השתנה ללא היכר, כפי שסקרתי במגזין ״יקום תרבות״: http://www.yekum.org/2020/05/%d7%94%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%a3-%d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%90/
לדעתי הפיכת ישראבלוג ל״אתר בלוגים רלוונטי״ תהייה קשה ביותר. כי כמו בניין הרבה יותר פשוט לבנות מהתחלה מאשר לחדש חורבה מטה ליפול. גם ההיתכנות הכלכלית לאורך זמן מוטלת לדעתי בספק גדול.
פרפרים היא לא ״רק פלטפורמה מקשרת בין בלוגים ובין בלוגרים מפלטפורמות שונות למטרת חשיפה״ יש לה עורכים, פעילות קהילתית בדף ראשי ובדפי משנה, ומיזמים קהילתיים. שונים, כמו קשר ישיר עם הבלוגרים ומתן תמיכה. המערכת מפרסמת פוסטים שבועיים בהדרכה ומספקת עדכונים בכל ההתפתחויות בעולם הבלוגיה בישראל והפוסט האחרון הוא כזה.
בהחלט הצטרפו לקהילת פרפרים גם בלוגרים שכותבים במסגרות קהילתיות אחרות - ב״בלוגר״, ״קפה דה מרקר״ ועוד. אבל הפיד (רסס) של ישרא הקודם והעכשווי פרימיטיבי ואינו מאפשר זאת. ואנחנו לא מתחרים עם אף אחד ויכולים לדור ברשת לצד כל פלטפורמה. אגב אנחנו מובילים במדד SEO על כל הפלטפורמות בישראל (כולל על זה של ישרא בשנותיו האחרונות
למרות שאני מאוד סקפטי לגבי העתיד (והסברתי כאן מדוע) אני מאחל בהצלחה גם ״למחיי ישראבלוג״ (שאגב מדווחים כל דבר בשו שו רק לקבוצה פרטית בפייסבוק).
גם אני הוטרדתי מאוד מהפוסט המכוער שהתפרסם כאן. כמו קוקיה המטילה ביציה בקן אחר. עכשיו - גמרנו לנצל/להשתמש בקן הנוכחי - ביי ותודה שהייתם "מקום מקלט", אבל והאמת - תקפצו לי. מזלי שלמדתי כבר לעבור לסדר היום על הביטויים האגואיסטיים הללו. סה"כ אף אחד לא נרצח, דם לא נשפך, עוינות כללית לא התעוררה, זה פשוט כמו שמישהו נופח בביתך והולך.
השבמחקיותר מפוסט אחד כזה אריק. נו שיהיה. אבל יש גם גרועים יותר מאלה - כאלה שקיבלו ולקחו ואחר כך משמיצים, מלכלכים ועוקצים בכל הזדמנות. אך שם לא שמעתי אף פעם את ״המחנכים״ מהאו״ם״ למיניהם אומרים מילה.
מחקאין לי ולא היה לי דבר עם ישראבלוג. אני הגעתי מ" קהילהפרדסית" אחרת. אני יודעת מה זה להיות חלק מפלטפורמת בית שנהרסת ואף לקבל הבטחות להחזיר למצב קודם. ברור לי שגם אם יחזירו, מבחינתי ומבחינת רבים, מה שהיה היה. וברגע שאני מוצאת לי משכן אחר, והשכנים טובים בעייני, והעורכים טובים מאוד ומגלים אחריות ונכונות. זה הבית!
השבמחקעם כל הכבוד לראשוניות ולשנים שהיו ולא ישובו עוד.
שכל אחת ואחד יעשו מה שנכון להם, ושיהללו ויעבדו את ״עגל הזהב״ שלהם.
מחקתודה רבה שיק על התגובה והערכה.
את התגובה שלי כבר ציטטת... אין לי הרבה מה להוסיף אבל אגיד שאני בטוח שלא אחזור לתפוז גם אם יפתרו את כל התקלות שם.
השבמחקתודה מוטי. מי שעבר לגור בבית פרטי ומרווח, בדרך כלל אינו מתגעגע בעיניים כלות לדירה שכורה, ובוודאי אם היא רעועה. לך תבין את אלה שרצים אליה :)
מחקמעדיפה לא לצאת בהצהרות שווא, זה מרגיש כמו מי שנאלץ את הבית מצא בית חדש והופס קבל הזמנה לבית הישן שעדיין רעוע ואין לו דבר להציע.
השבמחקניסתי להיכנס לישרא מסקרנות, לא הצלחתי לראות כלום רק את ערוץ 13.
ישראבלוג ״החדש״ עבר לכתובת עם סיומת ORG במקום COM. אבל גם כך הדף נפתח כטעות וצריך לעשות אקרובטיקה כדי להיכנס לדף הבלוג שלך והרבה מזל אם תצליחי לכתוב שם משהו. מערכת האבטחה במחשב שלי זורקת אותי עם אזהרת סכנה (!) בניסיון שלי להיכנס ללוח העריכה. את היית נכנסת?
מחקכן ישרא, לא ישרא, מה שבטוח זה שנשארנו קהילה בזכות פרפרים, וזה לגבי הדבר הכי חשוב.
השבמחקנשארים נשמע טוב יותר מ"נשארנו" :)
מחקעם כל הכבוד לעבודתך ופועלך פה (ואתה יודע שיש לי המון כבוד כלפיך ושלא תחשוב אפילו על להכניס לי מילים לפה שלא), בפוסט הזה אתה מנסה סתם "לרדת" על האתר הזה במסווה של לציין "עובדות", אתר שחשוב להרבה מאוד אנשים כדי למנף אותנו. הפועלים בדבר עבדו *מאוד* קשה וגם הרבה זמן כדי שכל מה שכתבנו לא ילך לאזעזל, כדי שלפחות נוכל לחזור למה שכן כתבנו. אנחנו קהילה טובה, אנחנו טובים בזכות מי שאנחנו, זו לא תחרות. אל תהיה כזה, בבקשה. או שכן תהיה כזה, בחירה שלך, אומרים שאת השיעורים ההכי טובים לומדים בדיעבד.
השבמחקאתר פרפרים מסקר גם את הנעשה בעולם הבלוגיה. אני מדבר כאן עובדות (לא במרכאות) ולא רגש. לא מתכוון להוסיף מעבר לזה.
מחקזה כמו הקלישאה הפסיכולוגית הזאת שאתה חוזר למערכות היחסים שאתה מכיר מהילדות גם אם הן היו רעות לך. אבל הפסוט הזה עורר בי בעיקר פרץ נוסטלגיה לתקופה שהייתי כל כך נלהבת מ"רשימת הנקראים ביותר" והערצתי את כוכביה.
השבמחקכאן אין רשימות "הנקראים ביותר" (החמים והפעילים). יכלו להיות, אבל חברי הקהילה אינם מעוניינים בתחרות כזו. ואגב כותב את זה מי שהיה בראש רשימת הפעילים בישראבלוג לפני שבחר לעבור לפלטפורמה יציבה, ובלי איומי סגירה וחוסר ביטחון בהמשך קיומה. גם כעת אין בטחון בכלל לבסיס כלכלי איתן לאורך זמן. הנה ראי, גם קפה דה מרקר וגם סלונה נסגרים כעת.
מחקמכיר בנוסטלגיה, אבל המציאות בדרך כלל אחרת.
אני לא יכול לעדכן, לפרסם כלום. אי אפשר להכנס לישראבלוג, כל רענון מחזיר אותי לדף הודעה על שגיאה פנימית.
השבמחקאין דף ראשי עובד. כנראה שיש שמצליחים ולא בטוח שהמנויים מקבלים עדכונים. כשאני מנסה להיכנס לבלוג שלי, מערכת האבטחה במחשב שלי מעיפה אותי משם.
מחקיש פה תקלה מוזר שאם אני באה להגיב עם חשבון גוגל, ואני מכניסה את הפרטים רק אחרי שכתבתי את התגובה, התגובה שכתבתי פשוט נעלמת.
השבמחקאני לא מתלהבת מחזרתו של ישרא
כבר אמרתי שלדעתי זו הייתה טעות להחזיר אותו במצב הנוכחי שלו, עם מלא תקלות ובאגים.
האתר היה למטה תקופה כל כך ארוכה שחבל שלא ניצלו אותה לצרכי בדיקות, טיפול בתקלות באגים וכיוצ"ב ולפחות היו מעלים אתר שעובד ואולי טיפה משורג ולא משהו מקרטע.
אני יודעת שהמטרה שלהם הייתה להעלות את האתר לאוויר ויהי מה.
מה יצא מזה? לא ברור לי
באופן אישי אני לא רואה סיבה לרוץ ולכתוב באתר שקיומו עדיין לא בטוח ב100%
הפרוייקט מימון המונים עוד לא רץ, ואף אחד לא מבטיח שהוא יצליח (ואז מה יהיה?)
וחוץ מזה אתר שחי 24/7/365 צריך תזרים מזומנים שוטף כדי שהוא יישאר למעלה. איך אמורים להשיג את זה?
הרבה שאלות שנותרו ללא תשובה, בינתיים
אני לא מזלזלת חלילה בצוות שעומל על האתר
בכל זאת הם הצליחו במשהו שאחרים לא הצליחו
גם לי זה קרה בכרום בתגובות - וקנקן הציע לי לנסות להוריד FIREFOX ובינתיים כאן זה לא קרה לי. בכלל בכרום יש המון בעיות עם הקוקיס - יש אתרים שבכלל לא עולים (למשל של פנגו) או אתרים שלא מאפשרים לוג אין (כמו אתרי בנקים שונים). לשם כך התחלתי לעבוד עם אקספלורר שוב אחרי הרבה שנים שזנחתי אותו, וגם FIREFOX
מחקלגבי ישראבלוג דעתי כדעתך
אני כבר שנים משתמשת בפיירפוקס.
מחקזה הדפדפן המועדף עלי.
יש לי מחשב חדש ולא הייתה לי התופעה הזאת במחשב הישן.
לעבוד עם אקספלורר? לא צריך להגזים (גם זה לא מספיק מאובטח).
ברור שאקספלורר הוא בתחתית רשימת העדיפויות אבל אם אני חייבת לעשות פעולה דחופה בבנק כלשהו, למשל, או הגדרות במנוי הפנגו שלי, ובכרום אתר הבנק צועק לי שהסיסמא שלי לא נכונה (מה שלא נכון) ואחרי שלושה ניסיונות הרי נועל אותי, או אתר הפנגו טוען שהוא בכלל לא קיים - אז אנטוש את הכרום לטובת דפדפן אחר. אין לי ברירה.
מחקכרגע מתוודעת לפיירפוקס ובודקת אם הוא לא עושה לי בעיות