בדף האתר של פרפרים מוטמעת תיבת מסרים להנהלה.
מיד לאחר פרסום הפוסט האחרון המדווח על שינויים שנערכו בדף הראשי של אתר פרפרים, הגיע אלי מייל זועף למדי דרך תיבת המסרים. על כך שאני מצנזר לכאורה בלוג מסויים בגלל "התכנים הקשים" שבו. וזה ראשית מאשש את תחושותיי שלא מעטים הם אלה שנכנסים לאתר פרפרים אך ורק בכדי להיווכח שהפוסט האחרון שלהם התעדכן (אגב העדכון הוא אוטומטי, אלא אם משהו השתבש בפיד שנשלח על ידי בלוג זה או אחר וזה קורה שלא באשמת פרפרים). ולאחר שנוכחים שהפוסט האחרון אכן התעדכן - יוצאים מדף אתר פרפרים כלעומת שבאו. אני חייב לציין שלא מדובר בקביעה היפותטית, אלא על סמך האינפורמציה שמספק לי "גוגל אנליטיקס". ובהקשר למדובר כאן - האינפורמציה של זמני הקריאה מהכניסות ועד ליציאות מהאתר. ויש הבדל בין פרק זמן של כניסה ליציאה של 15 שניות, לבין פרק זמן של חצי שעה עד כמה שעות. לא?
אז המסר הזועף למעשה הגיע משום מקום. כי ראשית אתר פרפרים דוגל בערך המקודש של שום צנזורת תכנים כלשהי בבלוגים ושל בלוגרים, בתנאי שהם עומדים בתקנון. ושנית, ברור שהמתלונן לא קרא את דבר המערכת האחרון המסביר את מהות השינוי "החזותי" של רשימת העדכונים ושזה ממש לא משנה אם המגיעים לתחתית הרשימה בוחרים ב"הצג הכול". ומכיוון שהמתלונן לא בחר באופציה הזו, הוא לא ראה את העדכון של הבלוג שלו.
אז אני כבר רגיל לכך שבלוגרים פונים לעזרה בדף המסרים, משום שאולי מה שנכתב ברשומות "דבר המערכת" - מהעיניים בדרך אל המוח יוצא דרך האוזניים. או שהיו יכולים לקבל תשובה והסבר אם היו בודקים ברשימת "התוויות" שבדף הראשי לפני שפונים. אבל לאחר שפנו וקיבלו התייחסות במייל, אני כבר לא מצפה למילה אחת בדואר החוזר - "תודה". אבל לפחות לקבל את המילה "סליחה".
 |
| זהו גם המוטו החינוכי (בכל קיר ובאמנה החברתית ) בבית הספר חטיבת הביניים שבו למדו הילדים שלי |
ואגב זה גם מתכתב לגבי המגיבים בבלוגים, רק כאשר "נעלבים " לכאורה מתוכן זה או אחר, אבל אף פעם לא יגיבו כשיש להם מילה טובה.
קנקן
זה ממש מרגיז...
השבמחקבאמת נשמע כל כך אלמנטרי לומר תודה או סליחה.......כמה קשה זה כבר יכול להיות?
השבמחקעם קשה עורף.
השבמחקהכל מגיע לי
השבמחקזה הלך הרוח של של לא מעטים
מרגיז וחבל
ילדים בגן ילדים שרים: תודה וסליחה. יש מבוגרים שלעולם לא ילמדו.
השבמחקמשעשע
השבמחק