2026 בפתח - תקווה חדשה

עם כניסת שנה אזרחית חדשה, מערכת קהילת פרפרים מאחלת לכל החברים והקוראים מרחבי העולם - שתהא שנת 2026 טובה מקודמותיה. 

שתשכון המוזה בינינו להמשך כתיבה פוריה, חופשית ומגוונת.

  

בלב כבד - נפרדים מחבר- קהילתנו

 בצער וביגון רב אנו מרכינים ראש ונפרדים מחברנו הבלוגר אורי רוזנברג - כותב הבלוג המרתק "נוֹשָׁנוֹת", ושכותרת המשנה :  פכים קטנים ועניינים שונים מתוך כתבים ישנים. הבסטה שלי בשוק הפשפשים של הזיכרון הקולקטיבי.

אורי נהרג ביום רביעי בתאונת דרכים טראגית. 

יהי זיכרו ברוך !

עוד שנה והאם טובה או רעה לבלוגיכם - גם בשליטתכם !

לבלוגרים ולחברי הקהילה נשלחת ברכה לשנה החדשה. ושתהא לכולנו ולמדינתנו שנת תשפ"ו שבפתחנו טובה הרבה מקודמתה.

בלוגרים יקרים! אלו מכם שעדיין לא הגיבו בפייסבוק (ראו רשומת המערכת הקודמת), ממתינים בחשבונכם לאישורכם:

א. אישור להזמנת חברות (קנקן התה),
ב. אישור הזמנה לאתר פרפרים בפייסבוק (אתר הקהילה הציבורי),
ג. אישור הזמנה לקבוצה הפרטית של הבלוגרים העצמאיים כותבי עברית מכל פלטפורמות הכתיבה.

אם עדיין לא הצטרפתם ואינכם חברים בקבוצת הבלוגרים, ראו מה אתם מפסידים - הנושאים שפורסמו לאחרונה  בקבוצת פרפרים הפרטית בפייסבוק:
(הכניסה רק לחברי קבוצה רשומים)

• הפורמט החדש הטוב ביותר לתמונות בבלוגים שלכם
• הופעת העיפרון המסתורי בפלטפורמת הבלוגים של בלוגספוט
• שינמוך הגיבויים והשחזורים של הבלוגים בפלטפורמת בלוגספוט!
• מינון מספר הקישורים בבלוגים שלכם הכרחי!
• תקלות אבטחה ופידים מקולקלים של הבלוגים שלכם!

• פייסבוק מבטלים ומוחקים את כל הצ'אטים בקבוצות

• שער אחורי: לאן נעלמים הבלוגים הרדומים?

אז אם אתם כותבים והפוסטים אינם מגיעים לקוראים הפוטנציאלים שלכם בשל גורמים טכניים או טעויות לא מודעות שלכם - אז לשם מה בכלל לכתוב? ואם התמעטה סטטיסטיקת הקוראים והמגיבים  בבלוגכם - אולי תמצאו בקבוצה את הסיבה/ות.

הקבוצה הפרטית מיועדת לדיונים ולתרומת ידע לחבריה ועל ידי כל מי שיכולים לתרום  מבין חבריה. 

הבלוגיה הישראלית נותרה "שמורת טבע" ייחודית ברשת. על כן, אם אתם חברים בה, מוזמנים לתרום לשימורה.

לשיתוף ברשתות החברתיות

עדכונים משמעותיים - מהלכה למעשה

שלום לכל חברי קהילת פרפרים.
בימים אלה עוברים כאן באתר תהליכי אירגון ושיפורים ניכרים - הן גלויים למחצה (ממשקיים ועיצוביים) והן אירגוניים מאחורי הקלעים. אבל כמאמר התנכ"י, "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כְּמִפְתֵּחַ" וכדברי קהלת "סוֹף דָּבָר-הַכֹּל יִשָּׁמֵעַ".

לעת עתה, עדכון חשוב לגבי דף קבוצת פרפרים בפייסבוק. זוהי קבוצה סגורה שבה כל אחת ואחד מהרשומים בה יכולים לפרסם ולקדם את הבלוגים שלהם או פוסטים ספציפיים בעלי עניין לציבור הבלוגרים (אבל כמובן בהתאם לכללי הקהילה שלנו). אני חייב להודות שדי הזנחתי את ניהול דף הקבוצה וסמכתי על אחרים מהקהילה  (בניהול מטעם או בניהול עצמי). 

וכשנכנסתי לשם אתמול - לומר "שממש לא הייתי מרוצה למראה" - הוא בלשון המעטה. אבל, ברוח כללי הקהילה שלנו - האוסרים outing ו- shaming - אציין רק את העובדה שכמה פוסטים שנכתבו בעבר נעלמו שם מיד נעלמה (ואולי לא, זה ממש לא משנה) - כולל מחיקה של מעט הפוסטים שפרסמתי שם בעצמי בעבר אפילו אחד שפרסמתי שם ממש די לאחרונה - בעניין  מדור שרביט הנושא החם. 

מה שכן אציין כאן כעת, שמחקתי אתמול שם בקבוצה הסגורה "חברים" רשומים שחסמו כניסה לכל הפוסטים שפרסמו שם בעבר. ויותר מכך, מחקתי "חברים" שלא אני אישרתי את הצטרפותם לקבוצה - משום שאינם עונים על תנאי ההצטרפות לקבוצה (בהתאם לתשובות המתייחסות ל- 3 שאלות שנשאלים המתבקשים להצטרף). 

אך, כדברי הפתגם "אין בוכים על חלב שנשפך", כי "את הנעשה אין להשיב" - על כן פרסמתי שם אתמול פוסט "קול קורא" בעניין, כצעד ראשון לשיקום דף הקבוצה ולהחייאתה ולמען הקידום הבלוגוספרי של חבריה.

 

ומשום שזוהי קבוצה סגורה, שרק לחברי הקבוצה יש הפריבילגיה  לקרוא, ליהנות מטיפים ומחדשות מתפרצות (סקופים) בעניני רשת ובלוגוספרה, להשתתף בדיונים ולפרסם. וכיוון שכעת רק מעטים יחסית מכ- 170 מהבלוגרים הפעילים בקהילת פרפרים מודעים לקיומה של הקבוצה - מצורף בסיום הפוסט הזמנה עם קישור וקוד QR לסריקה לבחירתכם.

מתוך פוסט קול קורא בקבוצת "פרפרים" בפייסבוק

למעוניינים (למענכם ולמען קידום קהילת הבלוגרים שלנו) , אנא  הצטרפו (דרך הקישור או סריקה של קוד QR בהודעה בהמשך) . החל מהימים הקרובים חברי הקבוצה יקבלו עדכונים בזמן אמת על כל השינויים האירגוניים, הממשקיים והעיצוביים העוברים על אתר פרפרים. כולל אלה המתרחשים כיום בפלטפורמת כתיבת הבלוגים של בלוגספוט (BLGGER) מבית גוגל ושל בעיות אבטחה, פידים ואחרות (שפוגעות בתפוצה של הבלוגים שלכם) בפלטפורמת וורדפרס (WORDPRES) או של הבלוגרים המחוברים לשרתים פרטיים בתשלום. מדובר בחדשות מתפרצות בזמן אמת למענכם הבלוגרים. וכי מה תועיל ישיבה במגדל שן, כשהבלוג לא מגיע לעיניי הקוראים הפוטנציאליים (כולל הרשומים לכאורה לקבלת עדכונים למייל).

🔗 שליחת בקשה להצטרפות, בקישור:

https://www.facebook.com/groups/parparym

או באמצעות סריקת קוד ה- QR הבא:

לסיום, רק אזכיר שבנוסף לדף קבוצת הבלוגרים הסגורה בפייסבוק, קיים בפייסבוק גם דף קהילה ציבורי "קהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" שהוא פתוח לכל לפרסום ולקריאה. רק בקשה לנו לשמור שם על שיח מכבד ולהמנע מפרסומי כזב (FAKE). 

כל הבלוגרים וקהל הקוראים העולמי של אתר פרפרים באינטרנט מוזמנים להצטרף ולהמליץ גם לחבריהם להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק. נקבל שם בשמחה גם כל מי שמעוניינים להצטרף כמודרטורים ניהוליים ולקבל הרשאה לכך וגם קרדיט בדף ההנהלה והעורכים של אתר הבלוגים האינטרנטי שאתם קוראים בו כאן.

לשיתוף ברשתות החברתיות

מנרמלים מציאות מדומה או אלטרנטיבית?

בעוד המאזינים לתוכניות האקטואליה באמצעי התקשורת, שומעים לצד הראיונות עם משפחות החטופים המיואשות, ולצד ההכרזות הכמעט יומיות על נפילות חיילינו - אז ברומו של עולמם המנותק עסוקים בממשלה ובכנסת בענייני חוק ההשתמטות של הפריבילגים, בשימועים להדחת היועמ"שית, במניפולציות השתקה כוחנית של פוצי פה ובשאר ירקות של אטימות רודנית. ושידורי אקטואליה אלו מסתיימים בנתח כמעט שווה בערכו - בצד ייקור ישראבלופי של מוצרי מזון וצריכה על ידי הקטנת האריזות, מובאים דיווחים "קיומיים" לרוב על אילו חברות תעופה חוזרות, כמה עולות הטיסות ליעד זה או אחר ושאר מציאות שכתבינו מצאו במיוחד עבורנו המאזינים - איך לחסוך לנו כמה דולרים ואיפוא ובמה מומלץ לבזבז אותם - כדי להימלט לחופשה מרעננת מהכלא שנקרא מדינת ישראל. 

גם אצלנו כאן בבלוגיה תמצאו הכל מכול וכול. לצד אקטואליה (החל מִדֵּעוֹת ועד סאטירה), ענייני תרבות ועד ליומנים אישיים. אבל ראוי לציון מיוחד צירוף מיקרים של 3 רשומות שפורסמו בחודש יוני האחרון. כאשר המשותף להם הם סיפורים שנכתבו על ידי שלושה בלוגרים ושלושתם מוקדשים לבני/בנות משפחתם במלאות להם חמש שנים. 

ולמי שהדבר חמק מהם בזמן אמת, הרי ההפניות לשלושתם על פי סדר פירסומם בבלוגיה. 
הסיפור המקסים הראשון נכתב על ידי ענת פרי לנכדה אביב בן החמש: אביב והפרח הרוקד.

הרשומה השניה היא אודות סיפור שנכתב, אוייר והוכן לדפוס (במלחמת שנים עשר הימים) על ידי כותב רשומת מערכת זו כמתנה לנכדתו במלאת לה חמש שנים, והודפס כספר שיצא לאור בהוצאה פרטית של המחבר: רונית יולנדה והחתולה. 

הרשומה השלישית היא של הבלוגר דני קרמן הידוע, שגם היא עוסקת בספר שכתב וצייר לבת שלו (כשמלאו לה חמש) בהשראת בובת החתול שלה: האם חתולי הוא באמת כזה?

לא מעט ילדים היו מקור השראה לכתיבת ספרים. מהידועים הם למשל ההוביט ושר הטבעות שטולקין המציא כסיפורי פנטזיה על מנת לשעשע את ילדיו. אגב, את הטיוטות הראשונות לספר "הסילמריליון" כתב טולקין בשוחות, תוך כדי שירות קרבי בעת מלחמת העולם הראשונה.

אמנם הספר רונית, יולנדה והחתולה לא נכתב בשוחות, אבל נכתב בין כניסה לכניסה לממ"ד. אז כשהתותחים רועמים, המוזות לא תמיד שותקות. וכך גם בבלוגיה שלנו.

שנדע זמנים טובים יותר לאחר השבת כל החטופים ושיחד איתם נזכה גם לשובם של הבלוגרים בקהילה שלנו ששותקים מאז אוקטובר השחור שנת 2023. 

 לשיתוף ברשתות החברתיות 

לעם ישראל נדרש היום תיקון שבועות !

                                                                                                                                                                        
כשפרצה מלחמת אוקטובר בשמחת תורה, נראה שאף אחד מלבד הממשלה לא דימיינו בחלומות הכי שחורים שהמלחמה נגד "מחבלים עם טנדרים, כפכפים וקלאצ'ניקובים" לא  תסתיים בחג מתן תורה בהמשך השנה. ושהיא לא תסתיים גם  בחג שמחת תורה שלאחריו והנה גם לא בחג מתן תורה השני מאז.

מכיוון שכל בר דעת מבין שממשלת ההפקרה המושחתת מעוניינת במלחמת נצח כדי למנוע ועדת חקירה ממלכתית ולדחות בחירות, ומשום שברור לה שבחירות עכשיו יפילו אותה בגדול - הממשלה הרעה הזו שנכשלה בהגנת ביטחון אזרחיה, ממשלה שנכשלה בטיפול באיום האיראני  (יכולת לייצר 10 פצצות גרעיניות תוך שבוע, ברצותם), ממשלה שנכשלה מבחינה מדינית ויחסים בינלאומיים, ממשלה שאין לה תוכנית אסטרטגית קוהרנטית ליום שאחרי, ממשלה שנכשלה כישלון חרוץ מבחינה כלכלית (ובמקום להקל על העם שנושא בנטל הכבד מנשוא, היא מזרימה כספים קואליציוניים לשימור הקואליציה המשיחית - פשיסטית), ממשלה שנלחמת נגד מה שהיא מכנה "DEEP STAE" - נגד רמטכ"ליה (ונראה הבא בתור גם הרמטכ"ל השני שמינתה זה עתה), ממשלה שנלחמת נגד כל שומרי הסף של הדמוקרטיה (מערכת המשפט - היועמ"שית, בית המשפט העליון והמחוזי, שבו הנאשם נתניהו גוער בשופטיו), ממשלה נגד ראש שב"כ ומינוי לא תקין של הבא אחריו, ממשלה שמתכוונת במושב הקרוב לחוקק נגד תקשורת דמוקרטית. ממשלה שלשימורה עומדת לחוקק את חוק האי-שוויון בנטל, הרי הוא חוק ההשתמטות השערורייתי. ממשלה שמפעילה במלוא הקיטור, מכונת רעל שמשסעת ומפלגת את העם  "בשיטת הפרד ומשול" -  ממשלה איומה כזו לא רוצה ולא מסוגלת לתקן מלבד לגרור אותנו למלחמת נצח והתבוססות בבוץ העזתי, כשלפחות לחלק ממרכיביה יש אספירציות להתיישבות משיחית שם.  

ומכיוון שהממשלה הזו לא רוצה ולא מסוגלת לתקן, נגזר עלינו העם בעצמנו לעשות תיקון של שבועות - אם חפצי חיים אנחנו במדינה יציבה, נורמלית ודמוקרטית.

פרופ' יורם יובל, שבגילו המתקדם עדיין משרת במילואים, מציע לעם תוכנית תיקון ריאלית ולא אלימה, בסרטון הבא:  

  

אז אם לא הממשלה, הכרח עלינו העם לעשות תיקון שבועות זה למען החזרת כל החטופים והשבויים המופקרים על ידה, כהכרח למען קיום חברה בריאה וחזקה במדינה דמוקרטית.

מספרים לנו שאנחנו כפסע מהנצחון המוחלט, אבל מי שעיניו בראשו - אנחנו כפסע מהתפרקות החברה הישראלית לשמחתם של אויביינו. 

לשיתוף ברשתות החברתיות 

אנתרופולוגיה בלוגוספרית - היחס שלכם לתגובות

עורך מדור השרביט החם, מוטי אורגד, הביא השבוע לדיון את נושא היחס של הבלוגרים לתגובות. בשל חשיבות הנושא, הוא מובא גם כאן כרשומת דבר המערכת, לטובת כלל חברי קהילת 'פרפרים' והקוראים. 

אף בלוגר/ית אינם כותבים למגירה. ולמרות "ההצהרות" של בלוגרים מסויימים, אני מעריך שעמוק עמוק בלב, כולם שואפים לחשיפה. חשיפה אינה רק מספר הכניסות במונה, משום שמי שאינם נעזרים בסטטיסטיקה של גוגל אנליטיקס, למעשה אינם מבחינים בין קליקים של כניסות סרק עם יציאה מיידית, לבין קריאות אמיתיות. זמן הקריאה הממוצע לפוסט הוא למעשה המדד היחיד בעל משמעות לבלוגרים במניית הכניסות לבלוגים שלהם.

על כן, מדד נוסף לכל הבלוגרים לגבי מידת ההצלחה/ ההתעניינות/ החשיפה של מה שהם כותבים בבלוגים שלהם, בלי יוצאים מהכלל (למעט בלוגרים שחוסמים תגובות לרשומות שלהם) - הוא מספר ואיכות התגובות של הקוראים.

 אך מה לעשות? כשיש קוראים שאהבו את מה שקראו, אבל אין להם משהו "חכם" לציין/להאיר בנושא הרשומה. או כשיש קוראים שמתעצלים (ולא בלי היגיון) למלא שלוש שדות - שם/כינוי וכתובת מייל (שיש לא מעטים שנמנעים לחשוף אותה מטעמי פרטיות) וכתובת הבלוג/אתר. ויש אולי גם סיבות אחרות שיפורטו בהמשך (בשאלון המצורף). 

להמשך

וגם:

דברי הבלוגר אריק בנדק חביב

דברי הבלוגר מוטי אורגד

דברי הבלוגרית עדי אדלר

קישורים לדברי כל החברים שיכתבו השבוע רשומות בנושא זה יתווספו לדבר המערכת הזה בהמשך.

לשיתוף ברשתות החברתית

פסח - חג החורין תשפ"ה

עוד שנה חג חורין של 59 האזרחים והחיילים החטופים (מופקרי ממשלת ישראל) במנהרות החמאס.

ולחברי הקואליציה, ממשלת ישראל ובני משפחותיהם חג חירות שמח וכשר בבתיכם, בוולדורף אסטוריה, או היכן שתחגגו.

חברי קהילת פרפרים מחבקים את משפחות החטופים, מייחלים ומתפללים להחזרת כולם מיד. משתתפים בצערן של המשפחות השכולות ולפצועים מאחלים שיקום מהיר.

לשיתוף ברשתות החברתיות

6 שנים לאתר פרפרים - הבלוגוספרה שלנו

 

 

היום לפני 6 שנים עלה למרשתת אתר "פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" כבית המאגד ונותן במה לקהילת בלוגרים עצמאיים כותבי עברית, ללא סלקציה של העדפות עורכים או גחמות של "ועדות קבלה".

לא מעט הרימו גבה לגבי איכות הכתיבה של החברים כאן, במדיניות קבלה של כל דיכפין ככותבים (כשהדרישה הבסיסית היחידה היא כיבוד האחר בין חברי הקהילה). אבל מי שמבקר כאן יכול להתרשם מאיכות כתיבה גבוהה של בלוגרים בתחומי כתיבה רבים ומגוונים. הכיצד? מסתבר שאם אפשר לדבר על "סלקציה" מסוימת הרי היא של ועל ידי הקוראים עצמם בלבד ובהתאם לכך השפעה עקיפה על התמדת הכתיבה של הבלוגרים עצמה. תרצו, תקראו לזה הישרדות. 

בקשר להישרדות, באופן טבעי קיימים עוד שני פקטורים המשפיעים עליה. הראשון הוא "עייפות החומר" - החל מעצר כתיבה זמני של הכותבים בעקבות אירועים אישיים או משפחתיים המשפיעים על הכתיבה ועד חלילה לעצר קבוע עקב מחלה קשה או הסתלקות מהעולם. השנה נפרדנו בצער מחברנו הוותיק צבי גיל מהבלוג זרקור.  

הפקטור השני הוא נדידת בלוגרים "לעולם הזוהר" המזויף של הרשתות החברתיות. מדוע מזויף? ובכן, על כך מצביע חברנו הבלוגר, המידען והעורך תוכן דיגיטלי עמיקם סלנט , במחקרו: כמה נחשפים באמת לפוסטים שלכם ברשתות החברתיות - תמונת מצב פברואר 2025.

מחקר זה מעיד שבמהלך 12 השנים האחרונות טווח החשיפה האורגני ברשתות החברתיות הולך וצונח. בהתאם למחקר מקיף זה רק 1.37% בממוצע מכלל האוהדים/חברים שלכם באמת רואים וקוראים את מה שפרסמתם וכתבתם בדף שלכם בפייסבוק 😮. ברשת  Linkedin בממוצע - רק 2.7% מהעוקבים שלכם. ברשת טוויטר (X) - רק 0.15% מהעוקבים שלכם. החשיפה הממוצעת גבוהה יותר באינסטגרם (15% מהעוקבים) ובטיקטוק (30% מהעוקבים). אבל ביננו, מה היקף ואיכות התכנים (בהשוואה לבלוגים) שאפשר להביא לרשתות החברתיות ובמיוחד בשתיים האחרונות? ושלא נדבר על זמן החיים הזעום של התכנים בפלטפורמות "הכאן ועכשיו" של הרשתות החברתיות, לפני שלמעשה באופן פרקטי מתאיידים להם במרחבי הביצה הטובענית של הרשת.  

מסכם עמיקם סלנט, "בעוד האפקטיביות של הפצת תכנים (תכני נישה) ברשתות חברתיות היא נמוכה למדי, במיוחד בפייסבוק. עדיין, הניוזלטרים הוותיקים והבלוגים באינטרנט אפקטיביים יותר להפצת מידע בר קיימא, כי הם מגיעים ל30% מן המשתמשים בהשוואה ל 2- 6 אחוזים בלבד ברשתות חברתיות".

אבל, לרבים מהבלוגרים הוותיקים המשתעשעים מהמחשבה שיש להם קהל קוראים עצום, כפי שמשתקף ממספר המנויים הרשומים הגדול לכאורה - אני מפנה את השאלות הבאות: לכמה מהמנויים שלכם נשלחים עדכונים לכתובות מייל שכבר מזמן אינם רלוונטים? לכמה מהמנויים שלכם העדכונים שלכם נשלחים למעשה לספאם? כמה מהכניסות לבלוג שלכם הם קליקים ויציאות מיידיות לעומת קריאות? את זה אינכם יודעים ללא פילוח של גוגל אנליטיקס (או חלקית, אם מוטמע בבלוגכם וויג'ט יעודי המודד זמן קריאה ממוצע לפוסט).

אז בואו ואגלה לכם מהי החשיפה של אתר פרפרים ובהתאם החשיפה הספציפית של פרסומי הבלוגים שלכם לקוראים באתר פרפרים.

אתר פרפרים החל כפיילוט עם עדכונים של 8 בלוגים פעילים (שנותרו ממורשת פלטפורמת "Blogger בשפת הקודש", מייסודו של חברנו אליפל). בעת כתיבת רשומת מערכת זו, באתר פרפרים מספר הבלוגים המאוגדים חצה את ה- 180 שהצטרפו אלינו.

גוגל אנליטיקס מגלה כי מאז היוסדו של אתר פרפרים לפני 6 שנים, ממשיכה מגמת עליה חודשית ממוצעת של כ- 11% במספר הכניסות האפקטיביות (כלומר עליה עקבית במספר קריאות כלל המשתמשים). כמו כן, מודגמת עליה חודשית ממוצעת של 4% בקוראים חדשים. זמן קריאה ממוצע לכניסה באתר הוא 9.5 דקות. 

באופן טבעי, ההתעניינות הבלוגוספרית של קהל הקוראים כאן באתר הינה סלקטיבית לתחומי עניין כאלה או אחרים. התעניינות לביקור באתר מסתכמת בכניסה ממוצעת ל- 8.4 בלוגים מתוך רשימת העדכונים החדשים המוצגים בכל עת באתר (כלומר, כניסה ממוצעת לקצת מעל שליש ממספר העדכונים החדשים המוצגים בעת הכניסה ברשימת העדכונים). אבל הי, כמה לדעתכם קוראים בממוצע את עדכוני הרשומות שלכם מתוך רשימות הקריאה (blogroll listings) המפוארות של בלוגים ואשר כוללות את הבלוג שלכם המוצג בהן לראווה? ודי לחכימא ברמיזה (ושלא נדבר על בלוגים מרשימות אלו, שלא פירסמו או שלמעשה כבר אינם קיימים מזה שנים ואפילו שנים רבות).

 זמן מחזור ממוצע של תחלופת רשימת 22-24 העדכונים החדשים באתר הוא כיום כ- 36 שעות. בתחילת הדרך זמן מחזור תחלופה של עדכוני הבלוגים היה 4-5 ימים והוא הלך והתקצר עם גידול מספר הבלוגים המסוקרים באתר פרפרים. אבל הקוראים האקראיים יכולים כמובן להמשיך ולגלול ברשומה ולהתעדכן בה בפרסום האחרון של כל בלוג ובלוג פעיל לאחרונה, גם אם כבר אינם כלולים במסגרת רשימת הפרסומים החדשים. 

ראוי לציין שמספר הקריאות היומיות באתר עולה פי 2-3 בעקבות כניסה של מנויים לפרסום של רשומת "דבר מערכת" חדשה באתר. מאז היווסדו פורסמו באתר פרפרים 139 רשומות מערכת כאלו העוסקות בתחומים שונים הקשורים לבלוגיה או המשפיעים על הכתיבה או על מידת חשיפה אליה. כמו כן, מספר הכניסות האפקטיביות לאתר פרפרים עולה בכ- 30% ב-48 השעות הראשונות לאחר ההחלפה השבועית (בימי שישי) של הנושא החם במדור השרביט - בעריכתם הנאמנה של טליק חרובי ומוטי אורגד. הבלוגרים מוזמנים להמשיך לכתוב בנושא החם השבועי, שבהחלט מעורר עניין בקהל הקוראים באתר ומעלה את מספר הכניסות והקריאות בבלוגים של המשתתפים. הסטטיסטיקה הנצברת אינה משקרת גם לגבי כך.

מי קהל הקוראים שלנו? 55-60% הם קוראי עברית מחוץ לישראל. מהם בשנה האחרונה (מתוך כ- 25 מדינות) מובילות בפער גדול על האחרות גרמניה, אוסטריה, צרפת, ארה"ב וקנדה (בסדר יורד). אבל מי היה מאמין שבאתר הצנוע שלנו,"קוראינו הנאמנים" כוללים כניסה יומית מזוהה עקבית אחת או שניים - מאיראן (וממדינת אויב זו או אחרת), סין ורוסיה. ודי לחכימא ברמיזה לשער מהי מטרתן המופגנת, כאשר למעשה יש באפשרותם של הבולשים האלה לקרוא כאן באנונימיות דרך כניסות VPN, או כניסות פרוקסי (שבלוח הסטטיסטיקה של האתר האחרונות מזוהות כ"אחרים" ושיעורם אגב 5.42% מכלל הכניסות ושמתוכן 0.3% כניסות הן ממערכות הפעלה גנריות "מסתוריות" ובלתי מוכרות - וואי, איזה פחד 😜). אבל מה לנו ולזוטות כאלו שיעכירו את רוחנו ביום האניברסרי הזה שלנו?

לסיום, תודה ענקית לחברי הקהילה - הבלוגרים, העורכים והקוראים המבקרים, שבלעדיכם לא היינו מגיעים עד הלום. 

ובמעבר חד, לצערנו גם השנה אין אנו יכולים לחגוג אלא רק לציין את יום האניברסרי לאתר פרפרים. מי היה מאמין שמלחמת ה-7 באוקטובר תמשך שנה נוספת מאז שמלאו לפרפרים 5 שנים? ולאחר כמעט שנה וחצי, סוף טוב לה לא נראה באופק, באופן שבו ממשלת ההפקרה והשחיתות מנהלת את המדינה. באופן שבה היא ממשיכה להוביל על סטרואידים משטר עריצות לפילוג ושיסוע העם. ולרדיפה דורסנית אחר שומרי הסף היחידים של הדמוקרטיה שעדיין נותרו לנו (שופטי בית המשפט העליון, היועמ"שית וראש השב"כ). ממשלה הדואגת למלך ולא לממלכה. ממשלה הנוקטת בסירוב/עיכוב הן להחזרתם לאלתר של כל האזרחים והחיילים חטופי החמאס והן למינוי ועדת חקירה ממלכתית (ולא פוליטית) על פי חוק, שאותה דורש 85% מהעם על פי כל סקר - לחובת חקר יסודי ומסקנות של כל מה שהוביל לאירועי השבעה באוקטובר והאחראים להם. ממשלת חסרי לב שלשם שרידותה וחיי 'פריצות' ושחיתות של חבריה, מאפשרת לאזרחיה וחייליה החטופים להמשיך להינמק במנהרות החמאס. ממשלה אטומה להקרבת אלפי חיילים הרוגים ופצועים למען "הניצחון המוחלט", בעוד שמצד שני מקדמת חקיקת ההשתמטות משירות צבאי - לעשרות אלפי חרדים, הנחוצים כמו אוויר לנשימה לקיום הסד"כ ההכרחי לצה"ל, הנדרש ללחימה רב-חזיתית. ממשלה אטומה וקרת רוח שבעיצומה של התמודדות קשה עם אוייבנו - ממשיכה לחוקק בשיטת הסלאמי עד להשלמת ההפיכה המשפטית והמשטרית שהיא זוממת מאז הקמתה. חקיקה שממשלת שיכרון-כוח חזירי זו מובילה צעד אחר צעד, כדי למצב את כנסת ישראל כעיר מקלט לעבריינים. ממשלה שמנסה להרדים אותנו בקצב אירועים שערוריתיים מטורף מיום ליום. ממשלה שחבריה מכחישים את כוונותיהם ואז מבצעים אותן בחקיקות אישון לילה - עד שבוקר אחד העם 'המורדם' יקיץ למדינה עם משטר עריצות דיקטטורי. "ימשיכו להתקיים בחירות ועל כן אין כאן פגיעה בדמוקרטיה" - אומרים חברי קואליציית הנוכלים או מלחכי הפינכה של העומד בראשה. אבל, כולנו יודעים שבחירות מתקיימות גם בדיקטטורות, שהדמוקרטיה היא מהן והלאה. אמנם כולנו יודעים למי נתונה הנבואה, אבל הפעמונים מצלצלים בעצמה הולכת וגוברת מיום ליום.

ובמצב עגום זה נותרה לנו התקווה שכל הסיוט הזה יסתיים במהרה ובאומץ (כל אחת ואחד ותרומתכם המצטברת והמאירה לגירוש החושך) ובתקווה שמועד ציון 7 שנים לקהילת בלוגיית פרפרים יהיה משמח יותר.

אבני דרך לפרפרים:

   

חצי שנה לקהילת פרפרים
שנה לקהילת פרפרים
שנתיים לקהילת פרפרים
שלוש לקהילת פרפרים
ארבע לקהילת פרפרים
חמש לקהילת פרפרים

   

 לשיתוף ברשתות החברתיות 

בינה מלאכותית כבר גם כאן בפרפרים

אין ספק שבינה מלאכותית (AI) הולכת וכובשת מקום נכבד בחיינו בתחומים שונים. גם באתר פרפרים נעשים שני שימושים בבינה מלאכותית. האחת עזרה בעיצוב האתר והשניה בעיצוב מסגרות הפוסטים המומלצים ("עשה למישהו את היום"), אם כי הבחירה שלהם היא אנושית לגמרי.

בפוסטים המומלצים שבהם הבלוגרים מביאים תמונה או תמונות, נבחרת תמונה אחת לפינת המומלצים. לגבי פוסטים טקסטואלים בלבד, בעבר היה צורך לערוך חיפוש גוגל כדי למצוא תמונה מתאימה לנושא הפוסט ולוודא שאין היא מוגבלת בזכויות יוצרים. כיום אני מעלה במלואו את הטקסט של הפוסט הנבחר לבינה וזו מספקת בכמה שניות ציור מתאים. הנה דגימה של הדמיות בינה מלאכותית לכמה פוסטים מומלצים שעלו בשנה האחרונה ומתועדים בגלריית המומלצים שלנו מכל הזמנים:



למעשה שני פוסטים המוצגים כעת באתר בפינת המומלצים גם הם זכו לציורים תוצרת בינה מלאכותית.

  

ברשומה המסכמת מחקר שערכתי לבחינת יכולת של בינה מלאכותית לנתח את השירה שלי (במדגם סטטיסטי של 200 שירים) והיכולת של הבינה לנתח אותה (ספרותית) ולהמיר אותה בהצלחה גם להדמיה ויזואלית (ציור) - הבינה המלאכותית (Open AI) הפגינה יכולת מרשימה מאוד:

אבל, בכתיבת שירה בעצמה, הבינה הפגינה רמת כתיבה שאינה עולה על כתיבת ילד בכיתה ב'. כתבות נוספות בסדרה מתוכננות להתפרסם בקרוב בבלוג חשיבה חופשית פלוס.

סדרת הטלוויזיה "בזמן שעבדתם" בהגשת דני פלד ודרור גלוברמן מקדישה זמן רב ליכולתיה של הבינה המלאכותית בתחומים שונים. למשל הגירסה החדשה של הבינה המלאכותית (4.3 ChatGTP ) פתרה בחינות בגרות בפיזיקה במתמטיקה בציונים 97 ו- 99 בהתאמה. 

גם בתחום כתיבת קודים (אלגוריתמים במחשוב) ההישגים גבוהים למדי ולמעשה הגירסה הנ"ל חצתה במבחן טיורינג (ומבחנים אחרים) את גבול ציון ה- 80% שמפריד בין בינה מלאכותית לבינה אנושית בתחום זה. כלומר, לשיוויון בין אינטלגנציית למידה של הבינה המלאכותית לזו של מוח אנושי.

למעשה בינה מלאכותית כתבה לבקשתי קוד לטבלת מעקב אחר הרווחים/הפסדים השבועית נטו (בקיזוז עמלות ומס) בתיק ההשקעות - המחוברת בזמן אמת לנתוני המסחר בבורסות שבהן מתנהלות ההשקעות שלי.

גם בהחלטות ההשקעה שלי אני נעזר בניתוח ו"יעוץ" של שלוש תוכנות בינה מלאכותית שונות. כנראה לא מעט בזכות סריקות מונחות של בינה מלאכותית, בשנת 2024 ערך תיק ההשקעות העצמאי הבורסאי שלי צמח ב- 31.7%. ואני מתפקע מצחוק איך לפחות שלושה בתי השקעות שונים מפעילים בימים אלה פיתוי אגרסיבי של הציבור באמצעי התקשורת השונים - להשקיע אצלם ב"תשואות ענק" (תשואה שנתית של 9%, 13% ו- 20%, בהתאמה בשנת 2024), כמובן לפני ניכוי עמלות ניהול מכובדות, ללא כל אחריות לתשואה ובפערי ניגודי אינטרסים (שלהם הגוברים על שלכם, כמובן). חומר למחשבה !

במקצועי למדתי להעזר בבינה המלאכותית פרפלקסיטי בסריקת כמויות הפרסומים העצומות בשטח המחקר שבו אני עוסק לקבלת תשובות לשאלות שלי. לא רק שהבינה מרכזת עבורי את כל הפרסומים הרלוונטיים (אמנם בינתיים בפער של שנתיים לאחור), היא גם מסכמת אותם בקצרה ובצורה אינטליגנטית מרשימה בדקות ספורות. אוי ואבוי, כיצד אם כך ניתן יהיה להעריך עבודות אקדמאיות של סטודנטים בעתיד הקרוב? כיצד ניתן יהיה לוודא שהתואר האקדמאי שיוענק להם מבוסס על ידע וחשיבה בתחום לימודים ולא למעשה תואר בשימוש בבינה מלאכותית? נושא זה נמצא כיום במרכז הדיונים במוסדות האקדמאים.

כיום פיתחו בינות מלאכותיות עם חוזקות בכל תחום פונקציונלי זה או אחר, אך לכל אחת מהן גם חולשות בתחומים אחרים. לפיכך המפתחים בתחום הבינה המלאכותית שואפים לפיתוח ה"בינה הכללית" האחת "שתשווה" לזו של מוח האדם. כלומר, כזו שתשיג בכל התחומים ציון שיחצה בכל המבחנים את גבול ציון ה- 80% - הציון שמפריד על פי ההגדרות בין אינטליגנציה בוטית לבין האנושית, ביכולת הלמידה היישומית הרב-תחומית. 

באחרונה פיתחו הסינים את הבינה DEEPSEEK  שהפילה את שערי כל הבורסות בעולם המערבי ביום אחד, בטענה שהיא השיגה את כל הבינות החזקות הקיימות האחרות ועם פוטנציאל טכנולוגי של ממש להשיג את הבינה האנושית הכללית - ובפיתוח בזמן מגוחך שעלותו הייתה נמוכה לפחות פי-20 מכל הבינות המלאכותיות החזקות האחרות הקיימות בשוק. בהחלט, מציאות טכנולוגית שעשויה לזעזע את השוק העולמי של תעשיית הרובוטיקה והבינה המלאכותית.

בפינת המומלצים, הבלוגר עמי בן בסט בחן את האינטליגנציה של הבינה הסינית DeepSeek והגיע לתובנה "שהדימיון והיצירתיות - נכסים מנטלים שנחשבו כנחלתו הבלעדית של בן האנוש, שוב אינם כאלה. ואנחנו כנראה לא נישאר בעלי הדימיון היחידי בסביבה".

לעומת זאת בפוסט מקביל בפינת המומלצים השבועית הנוכחית, הבלוגר אריק בנדק חביב הציג במערומיה את "טיפשותה" של הבינה המלאכותית הסינית הזו ולכן אולי בעצם עדיין ראוי לכנותה בשם DeepSick 😀. 

בסדרת המומלצים, מעניין הפוסט של ד"ר רועי צזנה  שבו הוא דן במשמעות שבינות המלאכותיות כבר עוברות לפחות על אחד מ-23 חוקי ה- NO NO שאמורים למנוע פגיעה בבני האדם או בעצמם על ידי בינה מלאכותית - בינות מלאכותיות מסוגלות כבר לשכפל את עצמן עם יכולת לעבור אבולוציה שלילית עצמית ופוטנציאל להשתלט על שרתים וחוות מחשבים.

בתחום החינוך, מעניינות סקירותיו של פרופסור חנן יניב בבלוגו חינוך אחר.

ראוייה לציון גם הבחינה ההשוואתית המקיפה של הבינות המלאכותיות הנפוצות על ידי המידען עמיקם סלנט, בסדרת פוסטים בבלוגים עולם המידע ותמונת הידע המידעני: מכאן ומשם.

בסיכום, הבינה המלאכותית מתפתחת כיום בצעדי ענק. היא כנראה לא תחליף את הצורך בניהול מקצועי גבוה אנושי, אבל כבר כיום  הבינה המלאכותית מחליפה ומייתרת בקצה, כוח אדם אנושי לא מבוטל- כמעט בכל תחום. למשל, באתר פרפרים בינה מלאכותית מייתרת כעת זמן כוח אדם אנושי גרפיקאי ועיצובי. למעשה חלק לא מבוטל באתר פרפרים מנוהל ומתוזמן כיום אוטומטית על ידי בינה מלאכותית. אך עדיין האתר תלוי בכם ולא בבוטים בכתיבת פוסטים 🙂

לשיתוף ברשתות החברתיות

הרהורים לקראת שנה אזרחית חדשה

 מה זה בלוג פעיל? אין לכך תשובה מוחלטת. יש לא מעט בלוגים "מתים" שבעליהם מחקו אותם ביום בהיר אחד ואנחנו מסירים כל עקבותיהם מאתר פרפרים - כי קישורים מקולקלים או שאינם מובילים לשום מקום מורידים את מדד ה- SEO של האתר שלנו. ויש בלוגים שהפכו לשלדים מעלי אבק, שמתוך כבוד לימיהם המפוארים נשלחים הם למנוחה ולתרדמה בדף משני - "השער האחורי". 

יש מהם שמתעוררים לחיים ברשומה אקראית או שניים וחוזרים לתרדמה עמוקה. ויש מהם המתאפיינים במופעי כתיבה צירקדיאנים - יום הולדת או בלוגולדת, אירוע מז'ורי כזה או אחר בחייהם (עבודה חדשה, הולדת צאצא/ית או נכד/ה חדשים, חתונה או אבל). ויש גם כאלה שטריגר לכתיבה הוא שנה חדשה - כתיבת רשומת סיכום-שנה או חשבון נפש שנתי. חלקם מלהגים בכל ימות השנה ברשתות החברתיות, אבל מוצאים לנכון לסכם שנה באדיקות בבלוג הוותיק והמנומנם. 

וכשחשבתי על מניעים להמשך כתיבה שכזו, שבעיקרה סיכום שנה או חשבון נפש, נזכרתי בשיר הישן והיפה "חשבון נפש" של הזמר שמעון ישראלי. כי אומרים טוב שיר מאלף מילים:

יש כפי הנראה לא מעט בלוגרים הנמצאים בעצר (או מיעוט) כתיבה מאז תחילת המהפכה המשפטית או המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, שהעומד בראשה והכת שלו מצהירים שהיא תימשך עד ל"ניצחון המוחלט". ויש לא מעט רופאים בכירים, מדענים אנשי הייטק ומהנדסים, שכבר עשו או בדרך לעשות רילוקיישן (העתקת מגורים ועבודה בחו"ל) ושרובם לצערנו אינם חוזרים או שכנראה כבר לא יחזרו.

לפני שלושה וחצי עשורים, הציעו לי ולזוגתי משרות בכירות במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (שבהם השתלמנו מספר שנים לאחר סיום הדוקטורט). ובמקביל קיבלנו גם הצעות עבודה באוניברסיטאות יוקרתיות שונות, ובחברות פארמה וביוטק בארה"ב. אבל חזרנו לארץ עם הבת הבכורה שנולדה לנו שם, למשכורות נמוכות פי 4-5 מאלה שהוצעו לנו שם.

 חזרנו מהחיים הנוחים לארץ מולדתנו (עם כל הבעיות והבירוקרטיה שבה), מתוך תחושה עמוקה שכאן אנחנו רוצים לגדל את ילדינו ונכדינו. ושוב טוב מאלף מילים לתאר את תחושותינו אלה בשיר "הארץ שלי" של דן אלמגור עם ההקדמה המילולית והביצוע של שמעון ישראלי. 
כן, כך הרגשנו אז:

אבל במצב כיום לא בטוח שהיינו חוזרים לארץ. לפחות היינו מעכבים את השיבה, במצב שבו העומד בראש המדינה וחברי הקואליציה האטומים והמושחתים שלו מובילים את המדינה האהובה שלנו לשיסוי ולפילוג שבטי, למלחמה ממושכת חסרת תוחלת, לחוקי השתמטות ואי שוויון החלוקה בנטל, לאוסף חוקים דרקוניים כנגד שומרי הסף של הדמוקרטיה, לחוקים המובילים להחלשת הפרדת שלוש הרשויות  ולהחלשת התקשורת - למען עריצות שלטון יחיד ומריונטות מלחכי פינקה, לגזירות כלכליות כבדות ולא שיוויוניות, לגיוס "ישרא-בלופרי" של 50% צעירים חרדים לשירות בתוך 7 שנים, כאשר הצבא צריך כבר כיום  100% מהם - כדי לעמוד בדרישות ובמשימות הבטחוניות ההכרחיות להגנתנו במצב של מלחמה רב מערכתית "עד הניצחון המוחלט". 

כיצד תעמוד המדינה בפני הדרישות הבטחוניות עם חוק השתמטות מגיוס ואי שיווין משווע בנטל ? האם יש עתיד למדינתנו אם צבא העם יהפוך לצבא שכירי חרב? האם יש עתיד למדינה שראשיה היפרו את הברית עם אזרחיה ואינם פועלים להשבת חטופים ושבויים (כי בני משפחתם הם אינם כלולים בהם)? 

עקב המשך המצב הזה,  האם אלה שעשויים לעזוב בהמוניהם (ושבהכשרתם, ניסיונם וכישרונותיהם יתקבלו בזרועות פתוחות בעולם החופשי והדמוקרטי) הם "הבוגדים", או דווקא אלה שנהנים ממנעמי השילטון ואשר פועלים להפוך את חלק העם היצרני והמשכיל "לחוטבי עצים ושואבי מים" שלהם? כי מדינה שכזו, בהנהגה שכזו, עשויה לקדם הגשמת "הנבואה" של אוייבנו, לקראת חורבן בית שלישי על ידי עצמנו. וכי לא למדנו דבר מהיסטוריית חורבן בית ראשון ושני? 

זהו חשבון הנפש שלי ושל חלק גדול מאוד מהעם לקראת השנה האזרחית החדשה העומדת בפתח. וכדאי למנהיגים להכיר את הסטטיסטיקה - הסיכוי קלוש ביותר לכך שהטובים והמוכשרים שעושים רילוקיישן ישובו לישראל לאחר נקודת האל-חזור בת 5 שנים. הדבר המעודד היחידי הוא שבמצבם הכלכלי המצוין, הם יוכלו להרשות לעצמם לבוא בהמוניהם ולהשתתף בבחירות, בניסיון למגר את שילטון העריצות הכושל והמפלג, שמונע מהם לגדל את ילדיהם כאן.

כי עם נורמלי אומר - טוב לחיות בעד ארצנו ולא טוב למות בעד ארצנו. 
בברכת תכלה שנה וקללותיה ושתהא שנת 2025 שנת שינוי לעתיד טוב יותר בארצנו.

לשיתוף ברשתות החברתיות