בימים אלה עוברים כאן באתר תהליכי אירגון ושיפורים ניכרים - הן גלויים למחצה (ממשקיים ועיצוביים) והן אירגוניים מאחורי הקלעים. אבל כמאמר התנכ"י, "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כְּמִפְתֵּחַ" וכדברי קהלת "סוֹף דָּבָר-הַכֹּל יִשָּׁמֵעַ".
יום רביעי, 20 באוגוסט 2025
עדוכונים משמעותיים - מהלכה למעשה
בימים אלה עוברים כאן באתר תהליכי אירגון ושיפורים ניכרים - הן גלויים למחצה (ממשקיים ועיצוביים) והן אירגוניים מאחורי הקלעים. אבל כמאמר התנכ"י, "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כְּמִפְתֵּחַ" וכדברי קהלת "סוֹף דָּבָר-הַכֹּל יִשָּׁמֵעַ".
יום חמישי, 17 ביולי 2025
מנרמלים מציאות מדומה או אלטרנטיבית?
בעוד המאזינים לתוכניות האקטואליה באמצעי התקשורת, שומעים לצד הראיונות עם משפחות החטופים המיואשות, ולצד ההכרזות הכמעט יומיות על נפילות חיילינו - אז ברומו של עולמם המנותק עסוקים בממשלה ובכנסת בענייני חוק ההשתמטות של הפריבילגים, בשימועים להדחת היועמ"שית, במניפולציות השתקה כוחנית של פוצי פה ובשאר ירקות של אטימות רודנית. ושידורי אקטואליה אלו מסתיימים בנתח כמעט שווה בערכו - בצד ייקור ישראבלופי של מוצרי מזון וצריכה על ידי הקטנת האריזות, מובאים דיווחים "קיומיים" לרוב על אילו חברות תעופה חוזרות, כמה עולות הטיסות ליעד זה או אחר ושאר מציאות שכתבינו מצאו במיוחד עבורנו המאזינים - איך לחסוך לנו כמה דולרים ואיפוא ובמה מומלץ לבזבז אותם - כדי להימלט לחופשה מרעננת מהכלא שנקרא מדינת ישראל.
גם אצלנו כאן בבלוגיה תמצאו הכל מכול וכול. לצד אקטואליה (החל מִדֵּעוֹת ועד סאטירה), ענייני תרבות ועד ליומנים אישיים. אבל ראוי לציון מיוחד צירוף מיקרים של 3 רשומות שפורסמו בחודש יוני האחרון. כאשר המשותף להם הם סיפורים שנכתבו על ידי שלושה בלוגרים ושלושתם מוקדשים לבני/בנות משפחתם במלאות להם חמש שנים.
הסיפור המקסים הראשון נכתב על ידי ענת פרי לנכדה אביב בן החמש: אביב והפרח הרוקד.
הרשומה השניה היא אודות סיפור שנכתב, אוייר והוכן לדפוס (במלחמת שנים עשר הימים) על ידי כותב רשומת מערכת זו כמתנה לנכדתו במלאת לה חמש שנים, והודפס כספר שיצא לאור בהוצאה פרטית של המחבר: רונית יולנדה והחתולה.
הרשומה השלישית היא של הבלוגר דני קרמן הידוע, שגם היא עוסקת בספר שכתב וצייר לבת שלו (כשמלאו לה חמש) בהשראת בובת החתול שלה: האם חתולי הוא באמת כזה?
לא מעט ילדים היו מקור השראה לכתיבת ספרים. מהידועים הם למשל ההוביט ושר הטבעות שטולקין המציא כסיפורי פנטזיה על מנת לשעשע את ילדיו. אגב, את הטיוטות הראשונות לספר "הסילמריליון" כתב טולקין בשוחות, תוך כדי שירות קרבי בעת מלחמת העולם הראשונה.
אמנם הספר רונית, יולנדה והחתולה לא נכתב בשוחות, אבל נכתב בין כניסה לכניסה לממ"ד. אז כשהתותחים רועמים, המוזות לא תמיד שותקות. וכך גם בבלוגיה שלנו.
שנדע זמנים טובים יותר לאחר השבת כל החטופים ושיחד איתם נזכה גם לשובם של הבלוגרים בקהילה שלנו ששותקים מאז אוקטובר השחור שנת 2023.
יום ראשון, 1 ביוני 2025
לעם ישראל נדרש היום תיקון שבועות !
כשפרצה מלחמת אוקטובר בשמחת תורה, נראה שאף אחד מלבד הממשלה לא דימיינו בחלומות הכי שחורים שהמלחמה נגד "מחבלים עם טנדרים, כפכפים וקלאצ'ניקובים" לא תסתיים בחג מתן תורה בהמשך השנה. ושהיא לא תסתיים גם בחג שמחת תורה שלאחריו והנה גם לא בחג מתן תורה השני מאז.
אז אם לא הממשלה, הכרח עלינו העם לעשות תיקון שבועות זה למען החזרת כל החטופים והשבויים המופקרים על ידה, כהכרח למען קיום חברה בריאה וחזקה במדינה דמוקרטית.
יום ראשון, 11 במאי 2025
אנתרופולוגיה בלוגוספרית - היחס שלכם לתגובות
עורך מדור השרביט החם, מוטי אורגד, הביא השבוע לדיון את נושא היחס של הבלוגרים לתגובות. בשל חשיבות הנושא, הוא מובא גם כאן כרשומת דבר המערכת, לטובת כלל חברי קהילת 'פרפרים' והקוראים.
אף בלוגר/ית אינם כותבים למגירה. ולמרות "ההצהרות" של בלוגרים מסויימים, אני מעריך שעמוק עמוק בלב, כולם שואפים לחשיפה. חשיפה אינה רק מספר הכניסות במונה, משום שמי שאינם נעזרים בסטטיסטיקה של גוגל אנליטיקס, למעשה אינם מבחינים בין קליקים של כניסות סרק עם יציאה מיידית, לבין קריאות אמיתיות. זמן הקריאה הממוצע לפוסט הוא למעשה המדד היחיד בעל משמעות לבלוגרים במניית הכניסות לבלוגים שלהם.
וגם:
דברי הבלוגר אריק בנדק חביב
דברי הבלוגר מוטי אורגד
דברי הבלוגרית עדי אדלר
קישורים לדברי כל החברים שיכתבו השבוע רשומות בנושא זה יתווספו לדבר המערכת הזה בהמשך.
לשיתוף ברשתות החברתית
יום שני, 7 באפריל 2025
פסח - חג החורין תשפ"ה
יום שני, 17 במרץ 2025
6 שנים לאתר פרפרים - הבלוגוספרה שלנו
ובמצב עגום זה נותרה לנו התקווה שכל הסיוט הזה יסתיים במהרה ובאומץ (כל אחת ואחד ותרומתכם המצטברת והמאירה לגירוש החושך) ובתקווה שמועד ציון 7 שנים לקהילת בלוגיית פרפרים יהיה משמח יותר.
יום שבת, 8 בפברואר 2025
בינה מלאכותית כבר גם כאן בפרפרים
בפוסטים המומלצים שבהם הבלוגרים מביאים תמונה או תמונות, נבחרת תמונה אחת לפינת המומלצים. לגבי פוסטים טקסטואלים בלבד, בעבר היה צורך לערוך חיפוש גוגל כדי למצוא תמונה מתאימה לנושא הפוסט ולוודא שאין היא מוגבלת בזכויות יוצרים. כיום אני מעלה במלואו את הטקסט של הפוסט הנבחר לבינה וזו מספקת בכמה שניות ציור מתאים. הנה דגימה של הדמיות בינה מלאכותית לכמה פוסטים מומלצים שעלו בשנה האחרונה ומתועדים בגלריית המומלצים שלנו מכל הזמנים:

למעשה שני פוסטים המוצגים כעת באתר בפינת המומלצים גם הם זכו לציורים תוצרת בינה מלאכותית.
אבל, בכתיבת שירה בעצמה, הבינה הפגינה רמת כתיבה שאינה עולה על כתיבת ילד בכיתה ב'. כתבות נוספות בסדרה מתוכננות להתפרסם בקרוב בבלוג חשיבה חופשית פלוס.
גם בתחום כתיבת קודים (אלגוריתמים במחשוב) ההישגים גבוהים למדי ולמעשה הגירסה הנ"ל חצתה במבחן טיורינג (ומבחנים אחרים) את גבול ציון ה- 80% שמפריד בין בינה מלאכותית לבינה אנושית בתחום זה. כלומר, לשיוויון בין אינטלגנציית למידה של הבינה המלאכותית לזו של מוח אנושי.
למעשה בינה מלאכותית כתבה לבקשתי קוד לטבלת מעקב אחר הרווחים/הפסדים השבועית נטו (בקיזוז עמלות ומס) בתיק ההשקעות - המחוברת בזמן אמת לנתוני המסחר בבורסות שבהן מתנהלות ההשקעות שלי.
גם בהחלטות ההשקעה שלי אני נעזר בניתוח ו"יעוץ" של שלוש תוכנות בינה מלאכותית שונות. כנראה לא מעט בזכות סריקות מונחות של בינה מלאכותית, בשנת 2024 ערך תיק ההשקעות העצמאי הבורסאי שלי צמח ב- 31.7%. ואני מתפקע מצחוק איך לפחות שלושה בתי השקעות שונים מפעילים בימים אלה פיתוי אגרסיבי של הציבור באמצעי התקשורת השונים - להשקיע אצלם ב"תשואות ענק" (תשואה שנתית של 9%, 13% ו- 20%, בהתאמה בשנת 2024), כמובן לפני ניכוי עמלות ניהול מכובדות, ללא כל אחריות לתשואה ובפערי ניגודי אינטרסים (שלהם הגוברים על שלכם, כמובן). חומר למחשבה !
במקצועי למדתי להעזר בבינה המלאכותית פרפלקסיטי בסריקת כמויות הפרסומים העצומות בשטח המחקר שבו אני עוסק לקבלת תשובות לשאלות שלי. לא רק שהבינה מרכזת עבורי את כל הפרסומים הרלוונטיים (אמנם בינתיים בפער של שנתיים לאחור), היא גם מסכמת אותם בקצרה ובצורה אינטליגנטית מרשימה בדקות ספורות. אוי ואבוי, כיצד אם כך ניתן יהיה להעריך עבודות אקדמאיות של סטודנטים בעתיד הקרוב? כיצד ניתן יהיה לוודא שהתואר האקדמאי שיוענק להם מבוסס על ידע וחשיבה בתחום לימודים ולא למעשה תואר בשימוש בבינה מלאכותית? נושא זה נמצא כיום במרכז הדיונים במוסדות האקדמאים.
כיום פיתחו בינות מלאכותיות עם חוזקות בכל תחום פונקציונלי זה או אחר, אך לכל אחת מהן גם חולשות בתחומים אחרים. לפיכך המפתחים בתחום הבינה המלאכותית שואפים לפיתוח ה"בינה הכללית" האחת "שתשווה" לזו של מוח האדם. כלומר, כזו שתשיג בכל התחומים ציון שיחצה בכל המבחנים את גבול ציון ה- 80% - הציון שמפריד על פי ההגדרות בין אינטליגנציה בוטית לבין האנושית, ביכולת הלמידה היישומית הרב-תחומית.
יום רביעי, 1 בינואר 2025
הרהורים לקראת שנה אזרחית חדשה
מה זה בלוג פעיל? אין לכך תשובה מוחלטת. יש לא מעט בלוגים "מתים" שבעליהם מחקו אותם ביום בהיר אחד ואנחנו מסירים כל עקבותיהם מאתר פרפרים - כי קישורים מקולקלים או שאינם מובילים לשום מקום מורידים את מדד ה- SEO של האתר שלנו. ויש בלוגים שהפכו לשלדים מעלי אבק, שמתוך כבוד לימיהם המפוארים נשלחים הם למנוחה ולתרדמה בדף משני - "השער האחורי".
יש מהם שמתעוררים לחיים ברשומה אקראית או שניים וחוזרים לתרדמה עמוקה. ויש מהם המתאפיינים במופעי כתיבה צירקדיאנים - יום הולדת או בלוגולדת, אירוע מז'ורי כזה או אחר בחייהם (עבודה חדשה, הולדת צאצא/ית או נכד/ה חדשים, חתונה או אבל). ויש גם כאלה שטריגר לכתיבה הוא שנה חדשה - כתיבת רשומת סיכום-שנה או חשבון נפש שנתי. חלקם מלהגים בכל ימות השנה ברשתות החברתיות, אבל מוצאים לנכון לסכם שנה באדיקות בבלוג הוותיק והמנומנם.
וכשחשבתי על מניעים להמשך כתיבה שכזו, שבעיקרה סיכום שנה או חשבון נפש, נזכרתי בשיר הישן והיפה "חשבון נפש" של הזמר שמעון ישראלי. כי אומרים טוב שיר מאלף מילים:
יש כפי הנראה לא מעט בלוגרים הנמצאים בעצר (או מיעוט) כתיבה מאז תחילת המהפכה המשפטית או המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, שהעומד בראשה והכת שלו מצהירים שהיא תימשך עד ל"ניצחון המוחלט". ויש לא מעט רופאים בכירים, מדענים אנשי הייטק ומהנדסים, שכבר עשו או בדרך לעשות רילוקיישן (העתקת מגורים ועבודה בחו"ל) ושרובם לצערנו אינם חוזרים או שכנראה כבר לא יחזרו.
לפני שלושה וחצי עשורים, הציעו לי ולזוגתי משרות בכירות במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (שבהם השתלמנו מספר שנים לאחר סיום הדוקטורט). ובמקביל קיבלנו גם הצעות עבודה באוניברסיטאות יוקרתיות שונות, ובחברות פארמה וביוטק בארה"ב. אבל חזרנו לארץ עם הבת הבכורה שנולדה לנו שם, למשכורות נמוכות פי 4-5 מאלה שהוצעו לנו שם.
כן, כך הרגשנו אז:
אבל במצב כיום לא בטוח שהיינו חוזרים לארץ. לפחות היינו מעכבים את השיבה, במצב שבו העומד בראש המדינה וחברי הקואליציה האטומים והמושחתים שלו מובילים את המדינה האהובה שלנו לשיסוי ולפילוג שבטי, למלחמה ממושכת חסרת תוחלת, לחוקי השתמטות ואי שוויון החלוקה בנטל, לאוסף חוקים דרקוניים כנגד שומרי הסף של הדמוקרטיה, לחוקים המובילים להחלשת הפרדת שלוש הרשויות ולהחלשת התקשורת - למען עריצות שלטון יחיד ומריונטות מלחכי פינקה, לגזירות כלכליות כבדות ולא שיוויוניות, לגיוס "ישרא-בלופרי" של 50% צעירים חרדים לשירות בתוך 7 שנים, כאשר הצבא צריך כבר כיום 100% מהם - כדי לעמוד בדרישות ובמשימות הבטחוניות ההכרחיות להגנתנו במצב של מלחמה רב מערכתית "עד הניצחון המוחלט".
כיצד תעמוד המדינה בפני הדרישות הבטחוניות עם חוק השתמטות מגיוס ואי שיווין משווע בנטל ? האם יש עתיד למדינתנו אם צבא העם יהפוך לצבא שכירי חרב? האם יש עתיד למדינה שראשיה היפרו את הברית עם אזרחיה ואינם פועלים להשבת חטופים ושבויים (כי בני משפחתם הם אינם כלולים בהם)?
עקב המשך המצב הזה, האם אלה שעשויים לעזוב בהמוניהם (ושבהכשרתם, ניסיונם וכישרונותיהם יתקבלו בזרועות פתוחות בעולם החופשי והדמוקרטי) הם "הבוגדים", או דווקא אלה שנהנים ממנעמי השילטון ואשר פועלים להפוך את חלק העם היצרני והמשכיל "לחוטבי עצים ושואבי מים" שלהם? כי מדינה שכזו, בהנהגה שכזו, עשויה לקדם הגשמת "הנבואה" של אוייבנו, לקראת חורבן בית שלישי על ידי עצמנו. וכי לא למדנו דבר מהיסטוריית חורבן בית ראשון ושני?
זהו חשבון הנפש שלי ושל חלק גדול מאוד מהעם לקראת השנה האזרחית החדשה העומדת בפתח. וכדאי למנהיגים להכיר את הסטטיסטיקה - הסיכוי קלוש ביותר לכך שהטובים והמוכשרים שעושים רילוקיישן ישובו לישראל לאחר נקודת האל-חזור בת 5 שנים. הדבר המעודד היחידי הוא שבמצבם הכלכלי המצוין, הם יוכלו להרשות לעצמם לבוא בהמוניהם ולהשתתף בבחירות, בניסיון למגר את שילטון העריצות הכושל והמפלג, שמונע מהם לגדל את ילדיהם כאן.
בברכת תכלה שנה וקללותיה ושתהא שנת 2025 שנת שינוי לעתיד טוב יותר בארצנו.